תא"ק 14656-05-13 סלימן ואח' נ' בוטייל

בפני בקשת הנתבע להתיר לו להתגונן בפני תביעה בסדר דין מקוצר שהגישו כנגדו התובעים, ובה תביעתם להורות על פינויו וסילוק ידו ממחסן בבניין מגורים בפתח תקוה.

הצדדים התייצבו לדיון בפני ביום 20.7.14 בו נחקר הנתבע על תצהירו, ולאחר מכן סיכמו הצדדים בעל פה. ניתנה לנתבע הרשות להגיש מסמכים נוספים לאחר הדיון, וכך נעשה (ור' גם החלטה מיום 24.7.14).

התובעים טוענים כי רכשו את המחסן נשוא התביעה וכי הנתבע נוהג לאחסן במחסן את חפציו על אף שהתריעו בפניו שעליו לפנותם. התובעים דוחים את הטענה ולפיה מדובר בשטח משותף וטוענים כי טענה זו אינה נתמכת במסמכים ובתכניות שהציג הנתבע.

הנתבע טוען, מנגד, כי המחסן (אותו הוא מכנה "ארון מים") לא היה אמור להמכר כלל בהיותו שטח משותף, וכי דיירים נוספים בבניין עושים בו שימוש.

דיון והכרעה

הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

רוצה לומר כי "גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו, הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41, 46).