תא"ק 1455-07 נטר ואח' נ' ישראל ואח'

1.זוהי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית, לאחר שפסק דין שניתן בהעדר בקשת רשות להתגונן, בוטל ביום 4/4/13.

2.מבוא:

בין בעלי הדין, התנהלו ומתנהלים הליכים רבים וממושכים, בערכאות שונות, שמקורם בהסכם מיום 12/11/98, למכירת דירה בבעלות הנתבעים לתובעים, באמצעות מיופה כוח של התובעים, ברחוב אחד העם 50/26, הידועה כחלקה 21 בגוש 15041 (להלן: "ההסכם"). נוכח חשיבות ההליכים הללו לעניין שלפני, אתייחס בקצרה להליכים אלו.

ת.א. 4403/99 (שלום טבריה) – תביעת הנתבעים כנגד התובעים להחזר תשלום מיסים, היטלים ומס שבח מקרקעין בסך של 56,688, הוצאות בסך של 1,400 ש"ח ופיצוי מוסכם בסך של 7,000 דולר אמריקאי. ביום 9/10/13 ניתן פסק דין, לפיו התקבלה התביעה לעניין התשלומים וההוצאות ונדחתה לעניין הפיצוי המוסכם.

ע"א 3237/03 (מחוזי נצרת) – ערעור על פסק הדין בת.א. 4403/99 במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה, למתן פסק דין מותנה, לפיו תוצאות הערעור, יקבעו על פי תוצאות התביעה בת.א. 507/03 (מחוזי נצרת).

ת.א. 507/03 (מחוזי נצרת) – תביעה לפסק דין הצהרתי להורות על ביטול ההסכם. נפסק בפסק הדין מיום 15/4/07, כי אין להיעתר לתביעה בעיקרה ולפסול את העסקה או להורות על בטלותה. יחד עם זאת, נפסק כי הנתבעים טרם פרעו את מלוא התמורה בגין רכישת הדירה ונותרה יתרת חוב בסך של 14,543 דולר אמריקאי (להלן: "יתרת החוב").

ת.א. 223/08 (מחוזי נצרת) – תביעת הנתבעים, לפסק דין הצהרתי שעילת התביעה בגין "יתרת החוב" התיישנה ולא ניתן לתבוע בגינה, לחילופין, להצהיר כי יתרת החוב שולמה או קוזזה מחוב התובעים כלפי הנתבעים בגין תשלומי המס וההוצאות כפי שנפסק בת.א. 4403/99. ביום 5/3/09 התקבלה בקשת התובעים לדחיית התביעה על הסף, בהתבסס, בעיקר, על פסק הדין שניתן בת.א. 507/03.

ת.א. 6653-08-08 (שלום טבריה) – תביעת התובעים להורות לנתבעים לשלם להם סכום כספי בסך של 150,497, השווה ליתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל שנפתח על ידי הנתבעים מכוח פסק הדין בת.א. 4033/99 וסכום הפיצויים המוסכמים בשל הפרת ההסכם, לחילופין, להורות על איפוסו וסגירתו של תיק ההוצאה לפועל לעיל. ההליך תלוי ועומד, זאת לאחר שבוטל פסק הדין שניתן בתביעה בהעדר כתב הגנה.

3.כתב התביעה שלפני, מתבסס על הקביעה בפסק הדין בת.א. 507/03 (להלן: "פסק הדין"), לפיו לנתבעים יתרת חוב כלפי התובעים. כך נקבע בפסק הדין:

"לסיכום פרק זה, אני קובע כי הנתבעים לא פרעו לידי מר מצנר (מיופה הכוח של התובעים בביצוע ההסכם – הערה שלי), את מלוא התמורה בגין רכישת הדירה, אלא רק סך 68,457 דולרים. כך שנותרה יתרת חוב בסך 14,543$"