תא"ק 14046-05-14

לפניי בקשת הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת") לביטול פסק דין שניתן כנגדה בהעדר הגנה ביום 10.11.14.

ברקע לבקשה עומדת תביעה כספית ע"ס 131,126 שהגיש התובע (להלן: "המשיב") בסדר דין מקוצר לחיוב המבקשת מכוח ערבותה להלוואה שניטלה ע"י החייב העיקרי, הנתבע 1, אשר לא עמד בפירעונה.

המבקשת טוענת, כי כתב התביעה הומצא לה כדין ביום 07.10.14 ע"י מורה שעובדת בצוותא עמה במוסד חינוכי בכפר טמרה, מבלי שנדרשה המבקשת לאשר בחתימתה את דבר קבלת כתב התביעה. נטען, כי מורה זו הינה אחותו של המוסר, אשר שמו מצוין על גבי אישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק דין בהעדר, כמי שביצע בעצמו את המסירה של כתב התביעה למבקשת, והוא אף חתום על תצהיר שצורף בתמיכה לבקשה למתן פס"ד בהעדר ובו מסר כי המציא בעצמו את כתב התביעה למבקשת ביום 23.09.14 בכתובת מגוריה בכפר ג'דיידה.

לטענת המבקשת, המוסר משקר בתצהירו שהוגש כאמור בתמיכה לבקשה למתן פס"ד בהעדר, שעה שהוא מציין כי המסירה בוצעה על ידו ביום 23.09.14 בכתובת מגוריה של המבקשת, שעה שהמסירה בוצעה בפועל ע"י אחותו של המוסר ביום 07.10.14 במוסד החינוכי בו עובדות שתיהן, כך לטענת המבקשת. נטען כי, משבוצעה המסירה ביום 07.10.14 (ולא ביום 23.09.14 כפי שנטען ע"י המוסר), הרי שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות להגן חל ביום 18.11.14. משכך, בקשת רשות להתגונן שהגישה המבקשת ביום 10.11.14, הוגשה במועד החוקי שנקבע לכך בתקנות.

על יסוד האמור, טוענת המבקשת כי כתב התביעה לא נמסר לה כדין, ולכן יש לבטל את פסק הדין שניטל כנגדה בהעדר מחמת חובת הצדק.

באשר לסיכויי ההגנה, עיקר טענותיה של המבקשת מתמקדות בהפרת חובת היידוע ע"י הבנק בדבר אי פירעון ההלוואה ע"י החייב העיקרי והפרה זו מביאה, לטענת המבקשת, להפטר מלא מערבותה.

בתגובתו, מתנגד המשיב לבקשה וטוען כי כתב התביעה הומצא למבקשת כדין. לתמיכה בטענתו, צירף הבנק תצהיר ערוך ע"י המוסר ובו מציין, כי כתב התביעה הומצא על ידו למבקשת ביום 23.09.14 במקום עבודתה בכפר טמרה. עוד נטען, כי במקום ביצוע המסירה קיימות מצלמות אשר באמצעותן ניתן לאשר את מועד המסירה, כפי שבוצע ע"י המוסר.

בהתייחס לסיכויי ההגנה, טוען הבנק כי המבקשת אינה מתכחשת לערבותה ומודה כי הלווה לא עמד בתשלומי ההלוואה, כסדרם. עוד נטען, כי הבנק פנה אל המבקשת טרם הגשת התביעה והודיע לה על כך שהחייב העיקרי אינו עומד בהתחייבויותיו לפירעון ההלוואה, אך היא בחרה משיקוליה להתעלם מפניותיו.

בתשובתה לתגובת הבנק, טוענת המבקשת כי גרסתה אודות נסיבות המסירה ומועדה לא נסתרה וכי המוסר מציג בפני ביהמ"ש שתי גרסאות שונות באשר לנסיבות המסירה באופן שלא מאפשר מתן אימון בדבריו.