תא"ק 13587-03-15 סונול צפון בע"מ נ' החברה לפיתוח נצרת עילית בעמ ואח'

לפני בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 2.3.16 נגד הנתבעים 1 ו-3 (להלן – הנתבעים), בו חוייבו במלוא סכום התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר. פסה"ד ניתן לאחר שהנתבעים לא התייצבו לדיון שנקבע בבקשה למחיקת כותרת ומתן רשות להתגונן אותה הגישו.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים אני רואה לקבל את הבקשה ולבטל את פסה"ד שניתן בהיעדר התייצבות, מהטעמים שיפורטו להלן.

טענתם העיקרית של הנתבעים היא כי יש לבטל את פסה"ד מחמת הצדק שכן ההחלטה אודות מועד הדיון לא הומצאה להם והם לא ידעו על הדיון שנקבע. בתצהיר שצורף לבקשה צויין כי לבא-כוחם לא הגיעה כל הודעה על החלטה זו ממזכירות בית המשפט, בא-כוחם לא ראה ולא צפה בהחלטה ועפ"י בירור שערך עם עובדי המשרד איש לא ידע על החלטה זו. עוד נטען, כי אף הם נצפתה ההחלטה על-ידי משרד ב"כ הנתבעים באתר נט המשפט, הרי שאין בכך משום המצאה כדין, כפי שנקבע בהחלטת כב' רשמת בית המשפט העליון בע"א 3693/15 לנגוצקי נ' רציו חיפושי נפט (1992) שותפות מוגבלת (פורסם במאגרים) (5.11.15) ובהחלטות נוספות של כב' רשמי בית המשפט העליון אליהן הפנו בתגובתם.

אין בידי לקבל טענות אלה של הנתבעים. לפי הרישום בפרטי התיק במערכת נט המשפט, ההחלטה בה נקבע מועד הדיון נשלחה לב"כ הנתבעים באמצעות נט המשפט (ראו הרישום - מצב המצאה: נשלח. אופן המשלוח: אתר נט המשפט), על דרך של הודעה באתר (ראו הרישום בפרטי אופן מסירה: הודעה באתר). ההודעה נמסרה בכך שנצפתה ע"י משרד ב"כ הנתבעים (מצב מסירה: נצפה באתר בתאריך 10.2.16 בשעה 15:20). נתונים אלה מפורטים באתר נט המשפט, הם מדברים בעד עצמם ועל רקע זה יש לקרוא את האמור בפסה"ד בדבר צפייה בהחלטה. על ענייננו חלה תקנה 497ג(ג1) כפי שתוקנה ונכנסה לתוקף ביום 1.11.15, בדבר המצאת כתב בי דין ע"י בית המשפט לתיבת דואר שבכתובת דואר אלקטרוני או בכתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני. לא נטען ע"י הנתבעים עובדתית כי התנאים בתקנות הנוגעים לכתובת דואר האלקטרוני של בא-כוחם כפי שנמסרה, לא נתקיימו במקרה דנן. אף לא הונח בסיס עובדתי לקיום הסייג הקבוע בתקנה 497ג(ג2) להמצאה בדואר אלקטרוני, שכן סייג זה מותנה בהגשת תצהיר ע"י הנמען בדבר "אי-הגעת ההודעה אל כתובת הדואר האלקטרוני שמסר", נוסח שאיננו כלול בתצהיר ב"כ הנתבעים, אשר הצהיר שלא ראה ולא צפה בהחלטה באתר וכך גם עובדי המשרד לפי בירור שערך. השאלה אם הנ"ל צפו בהחלטה בפועל אינה השאלה לצורך הכרעה האם היתה המצאה כדין לפי תקנה 497ג(ג1), אלא האם הגיעה ההודעה לדואר האלקטרוני. זאת, כפי שהמצאה בדואר רשום הינה המצאה כדין ככל שדבר הדואר התקבל במשרד עוה"ד כפי שמעיד אישור מסירה, אף אם מסיבה כזו או אחרת המסמך לא התקבל בידיו של עוה"ד עצמו אשר בשל כך לא היה מודע לקיומו. ההפניה להחלטה בע"א 3693/15 הנ"ל אף היא איננה במקומה בענייננו. זאת, לא בשל טענת התובעת לאיבחונה מהמקרה דנן בשל כך שהיא עוסקת במועד ההמצאה לצורך תחילת מרוץ הזמן להגשת ערעור, שכן אינני רואה כל בסיס משפטי להבחנה מעין זו משהתקנות אינן מבחינות בין המצאה להמצאה, אלא מאחר שבאותו מקרה יישם בית המשפט את הדין שחל עובר לתיקון התקנות על דרך (בין היתר) של הוספת תקנה 497ג(ג1) הנ"ל, והתייחס למצב של צפייה יזומה מצד עוה"ד בהחלטה במערכת נט המשפט, עניין שונה מענייננו (ראו לעניין זה הערת כב' השופט זילברטל ברע"א 213/16 שירותי בריאות כללית נ' פלוני ואח' (פורסם במאגרים) (8.3.16)).

עם זאת, סבורני כי יש להורות על ביטול פסה"ד מכוח שיקול-הדעת הנתון לבית המשפט בכגון דא. הנתבעים אמנם לא הרחיבו בבקשתם בעניין זה, אולם הם טענו בבקשה לקיומן של טענות הגנה כפי שנפרשו בבקשותיהם למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן, ובתגובתם לתגובת התובעת הוסיפו וטענו בעניין זה. כידוע, השיקולים לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול הדעת של בית המשפט, הינם סיבת מחדל אי ההתייצבות וסיכויי ההצלחה בהליך, תוך שקיימים יחסי גומלין ביניהם מבחינת העוצמה של כל אחד מהם. מבחינת התנהלות הנתבעים במקרה דנן וסיבת המחדל, הרי שמהבקשה והתצהיר שצורף עולה כי בא-כוחם לא היה מודע בפועל לקיומו של הדיון, ואינני רואה עילה לפקפק בהצהרתו הברורה בעניין זה, כך שמדובר בעניין נקודתי שאפשר שנבע מתקלה כזו או אחרת, ולא בהתנהלות המביעה זלזול בהליך השיפוטי. מבחינת סיכויי ההליך, הרי שבכל הנוגע לנתבע 3, אשר נתבע אישית בגין סחורה שרכשה הנתבעת 1 שהוא כיהן כנושא משרה בה, על פניו עומדות לו עילות הגנה אפשריות המצדיקות דיון. לעניין הנתבעת 1 מצב הדברים בהקשר זה הוא מורכב יותר, אולם בשים לב לטענות שהועלו בדבר היחס בין סכום החוב הנזכר בסיכום הישיבה מיום 9.11.14 לסכומים המפורטים בכרטסת שצירפה התובעת ולסכום התביעה, כמו-כן העובדה שחלק מהחוב נשוא התביעה נוצר לכאורה לאחר הדיון אליו מתייחס הסיכום בכתב מיום 9.11.14 (לפי העולה לכאורה מהכרטסת והחשבוניות שצורפו), וכאשר נשקלות במצורף לכך הנסיבות הנוגעות לאי-ההתייצבות לדיון כפי שפורט לעיל, הכף נוטה לכך שלשני הנתבעים יינתן יומם בבית המשפט על דרך של ביטול פסה"ד ודיון בבקשות התלויות ועומדות לגופן.

אשר על כן פסה"ד מבוטל.

סוגיית ההוצאות בגין הדיון שהתקיים והבקשה, תישקל ותילקח בחשבון בהמשך ההליך וההכרעה בו.

אני קובעת דיון בבקשות למחיקת כותרת ומתן רשות להתגונן ליום 20.4.16 בשעה 13:30.