תא"ק 13281-04-09 עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' איזנקוט

1. בפניי תביעה לפינוי וסילוק ידה של תובל איזנקוט (להלן: "הנתבעת"), מהנכס הנמצא בצפת והידוע כגוש 13062 חלקה 33 יחידה 10 (להלן: "הנכס"/"הדירה"), לרבות תשלום דמי שימוש ראויים, מתן צו מניעה קבוע, מתן צו עשה המצווה על הנתבעת להרוס את תוספת הבנייה והבנייה הבלתי חוקית שהתבצעה על-ידה ו/או מי מטעמה, ולהורות לה להחזיר את מצב הנכס לקדמותו טרם ביצוע עבודות הבנייה ו/או לחילופין לחייבה לשאת במלוא עלויות ההריסה, הפינוי והחזרת מצב הנכס לקדמותו. כן מבוקש להתיר לתובעת לפצל את סעדיה.

2.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, מטעם התביעה, הוגש תצהיר מר אבי אקוניס, אשר בשנת 2003 תפס את נכסי הגליל, הכולל את הנכס, נשוא דיוננו, וכיום הינו רכז שטח באזור חיפה (להלן: "אקוניס"), ומטעם ההגנה הוגש תצהיר הנתבעת.

3. הצדדים הגישו גם חוות-דעת. מטעם התובעת הוגשה חוות-דעת של השמאי דורון חזיזה (להלן: "השמאי חזיזה"), שחיווה דעתו, כי דמי השימוש הראויים לנכס הם בגבולות 1,700-1,800 ₪ לחודש. מנגד, הנתבעת הגישה חוות-דעת מטעם המהנדס והשמאי מר ח'ליל ח'לף (להלן: "השמאי ח'לף"), שאמד את דמי השכירות הראויים לדירה המקורית בסביבות 900 ₪ לחודש.

4.המצהירים והמומחים מטעם הצדדים נחקרו בפניי, ולאחר מכן הצדדים הגישו את כתבי סיכומיהם בכתב. התייחסות אליהם, ככל שתהא רלבנטית, תהיה במסגרת המשפט גופו.

רקע עובדתי וטענות הצדדים: 

5. התובעת טענה, כי קיבלה בהעברה ממ"י את ניהול נכסי רשות הפיתוח, וביניהם הנכס. התובעת הכירה במנוח מאורי יגאל ז"ל (להלן: "המנוח") כדייר מוגן שלה בנכס, על-פי חוזה שכירות מוגנת מיום 28/9/1977 (להלן: "החוזה"). מאורי נפטר ביום 17/2/2001.

6. בבדיקה שגרתית אותה ערכה התובעת, התברר כי במועד שאינו ידוע לה, וכנראה ביום 1/1/00 לכל הפחות, הנתבעת פלשה לנכס ומחזיקה בו שלא כדין וללא תשלום דמי שימוש ראויים. משכך, זכאית התובעת לקבל מהנתבעת דמי שימוש ראויים מיום 1/1/00, הואיל ובמסגרת הליך משפטי אחר המתנהל בת"א (שלום-עפולה) 1086/07 הצהירה הנתבעת כי היא מחזיקה בנכס מתחילת שנת 2000. דמי השימוש הראויים ממועד זה עד ליום הגשת התביעה עומדים על סך של 168,300 ₪, לפי 1,700 ₪ לחודש. כן, על הנתבעת לשלם לה דמי שימוש ראויים בסך 1,700 ₪ לחודש, מיום הגשת התביעה ועד ליום החזרת החזקה בדירה לעמידר בפועל.

7. התובעת טענה עוד שנודע לה שהנתבעת החלה לבנות תוספת בניה בנכס ללא רישיון והיתר בנייה ו/או ללא קבלת הסכמתה כבעלת הנכס.

8. אקוניס הוסיף בתצהירו, כי הנתבעת במספר הזדמנויות, לרבות בתצהיר תשובות לשאלון, טענה ששילמה למנוח כסף תמורת הנכס, חתמה עמו על הסכם וקיבלה ממנו מפתח בחודש יולי 1999, ומאז מתגוררת בנכס. ברם, מעיון בתיק הנכס עולה, כי קיימים מסמכים המעידים, שבעבר התקיים הליך משפטי, לרבות פסק-דין, לפיהם עוד בשנת 2004 החזיק בנכס אדם בשם בן הרוש אברהם ואחרים, בטענה שפלש לנכס ו/או החזיק בו, כך שלא ברור כיצד הנתבעת חתמה על הסכם עם המנוח בחודש יולי 1999.

9. אקוניס הצהיר עוד, כי על-פי המסמכים שהונחו בפניו, עולה שבשנה שנפטר המנוח, התבצעו ביקורי מעגל על-ידי נציגי עמידר, ומאותם ביקורים עולה, כי הנכס היה סגור והדירה פונתה על-ידי משטרת צפת בשנת 2001, ובכל התקופה הנ"ל לא היה זכר ו/או פנייה כלשהי מצד הנתבעת. אקוניס הצהיר, כי מצורפים העתקי ביקורי המעגל משנים 2001-2002, דא עקא שעיון בהם מעלה, כי המדובר בשנים 2005-2006. בעדותו אישר, כי הכוונה לשנים 2005-2006, וכי אינו רואה דיווחים על ביקורים בשנים 2001-2002 (עמ' 13 לפרוטוקול מיום 22/9/14, שורה 28). כן העיד, שהיחידה המופיעה שם הינה מספר 1, בעוד היחידה של הדירה, נשוא דיוננו, היא 10, ויכול להיות שגם פה נפלה טעות סופר (שם, שם, שורות 29-32). עוד הצהיר, כי ביום 1/9/06 ביקר בנכס ונפגש עם פולש שהיה שם באותה עת, מר אדרי בצלאל (להלן: "בצלאל"), שמסר לו, כי הוא פינה את הפולש הקודם, בן הרוש אברהם תמורת כסף ואף פתח לו את הנכס על-ידי מפתח שהיה ברשותו (ראה נספח ז'- מזכר בעניין).