תא"ק 12810-09-15 בנק ערבי ישראלי בעמ נ' אפכאר (2008) בע"מ ואח'

כנגד המבקש והחברת אותה הוא מנהל בשם אפכאר 2008 בע"מ ניתן ביום 28.10.2015 פסק דין בהעדר הגנה. בבקשה להארכת מועד ובבקשה לביטול פסק הדין טוען המבקש כי נודע לו על פסק הדין בחודש 11/2015 וכי מיד פנה ללשכה לסיוע משפטי אשר אישרה את בקשתו לייצוג רק לאחר מתן פסק הדין. עוד טען כי בתקופה הרלוונטית שהה בחופשת מחלה. לטענתו, התביעה נגדו מבוססת על כתב ערבות לפיו ערב אישית כנטען לחובה של החברה, אולם הוא מעולם לא ידע שהוא חתם על כתב ערבות, לא קרא את המסמכים לפני שחתם עליהם ולא הוסבר לו תוכנם וכי סבר שהוא חותם על המסמכים כמנהלה של החברה ומורשה החתימה בה. עוד טען כי לא הייתה עילה להעמיד את יתרת החוב של החברה לפרעון מידי מפני שחרף הפיגורים הבודדים בתשלומים הופקדו בחשבון כספים במזומן ובשיקים דחויים אשר לא נלקחו בחשבון בחישוב סכום התביעה. המבקש טען גם נגד אופן חישוב הריבית ועתר לקבלת מסמכים נוספים מהמשיב לצורך ביסוס הגנתו.

המשיב התנגד לבקשה וטען כי כתב התביעה הומצא למבקש ביום 19.9.2015 טענתו כי פנה מיד כשנודע לו על הגשת התביעה נגדו ללשכה לסיוע משפטי אינה מפורטת ולא נתמכת באסמכתאות. פסק הדין הומצא למבקש ביום 2.11.2015 והמבקש לא הראה כל טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. היעדר הייצוג אינו מצדיק הארכת המועד. המבקש לא הראה כי עשה כל הנדרש ממנו לזרז את בקשתו לאישור הייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי ואישורי המחלה עליהם הוא מסתמך הופקו בדיעבד וחלקם מתייחס לתקופת אי כושר שהסתיימה לפני שחלף המועד להגשת ההגנה. כן טען כי התביעה מבוססת על כתב ערבות עליו חתם המבקש. המבקש עיתונאי במקצועו, משכיל וטענתו כי לא ידע על מה הוא חותם אין לה סיכוי להתקבל. החותם על מסמך מוחזק כמי שידע את משמעות המסמך עליו הוא חותם. טענת המבקש לעניין הכספים שהופקדו בחשבון, דרך חישוב הריבית והמסמכים הדרושים להגנתו אינה מפורטת דיה.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים הריני מחליטה כדלקמן:

כתב התביעה הומצא לנתבע ביום 19.9.2015, הנתבע טען כי נודע לו על הגשת כתב התביעה נגדו בחודש 11/2015, אך לא פירט כיצד נודע לו על הגשת כתב התביעה ולא הציג על כך שום אסמכתה. הנתבע לא ביסס את טענתו כי חל עיכוב באישור בקשתו לייצוג על ידי הסיוע משפטי במסמכים או בתשתית ראייתית המעידה על המועד בו פנה לראשונה ללשכה לסיוע משפטי לקבלת ייצוג לעומת המועד בו אושרה בקשתו או כי פנה לסיוע משפטי על מנת להחיש את הטיפול בבקשתו. הנתבע אף לא פנה לבית המשפט באופן עצמאי בבקשה להגיש את הגנתו באיחור ולא פנה לתובע על מנת ליידעו בדבר העיכוב בייצוג.

ראוי שבעל הדין הנזקק לסיוע משפטי יודיע על כך לבעל הדין האחר, מאחר וככל שחולף הזמן עשוי הוא לפתח ציפייה לגיטימית כי לא יוטרד. מוטב כי במקביל לפניה לקבלת סיוע משפטי יפנה בעל הדין באופן עצמאי ובטרם קבלת ייצוג משפטי לבית המשפט בבקשה להארכת מועד (בג"צ 1986/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פורסם בנבו).

פסק הדין מיום 28.10.2015 הומצא לנתבע ביום 2.11.2015, את הבקשה לביטולו הוא הגיש ביום 6.12.2015. אישורי המחלה שצורפו לתגובה אינם מפרטים האבחנה הרפואית ממנה סבל הנתבע בעטיה הוא לא יכול היה כנטען להגיש את הבקשה למתן רשות להתגונן או הבקשה לביטול פסק הדין במועד. על גבי אישורי המחלה הנ"ל צוין כי אינם תקפים עבור מוסדות משפטיים וספק אם ניתן לבסס על סמכם כל ממצא.

ביחס לסיכויי ההגנה, טוען הנתבע בעיקר כי חתם על כתב הערבות מבלי שיעד כי מדובר בכתב ערבות אישית לחובה של החברה ומתוך אמונה שמדובר במסמך הקשור להיותו מנהל החברה ומורשה החתימה בה. אומנם ההלכה הפסוקה היא שיש לראות כל אדם כאחראי למשמעויות של המסמכים שעליהם הוא חותם ובדרך כלל אין לקבל טענות לגבי כך שהחותם לא הבין על מה חותם, לא היה מודע להשלכות של חתימתו וכי רף ההוכחה הדרוש לצורך הוכחת טענה זו גבוה (ע"א 16/80 לולו נ' סלומון, פורסם בנבו). יחד עם זאת, נקבע כי לצורך קבלת הטענה יש להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, כי קיים שוני קיצוני משמעותי בין המסמך החתום בפועל לבין המסמך שהחותם האמין שהוא חותם עליו, והשני, כי לא היה חוסר זהירות מצד החותם.

כך שאין לשלול, בשלב מקדמי זה של ההליך, האפשרות כי הנתבע יוכל לעמוד בנטל ההוכחה הדרוש להוכחת טענתו. הואיל ובחינת הטענה דורשת בירור עובדתי מקיף והנתבע העלה טענה כי דרושים לו מסמכים נוספים על מנת לבסס את הגנתו.

לאור האמור, ובאיזון בין מחדלו של הנתבע, אי הגשת הבקשה למתן רשות להתגונן והבקשה בקשה לביטול פסק הדין במועד ובין השאיפה ליתן לו את יומו בבית המשפט בטרם ינתן פסק דין נגדו על מלוא סכום התביעה המגיע לכ-84,000 ₪, אני מורה כי בכפוף לתשלום הוצאות לתובע בסך של 2,500 ₪ בגין הטרחה שנגרמה לו עקב אי הגשת ההגנה במועד והאיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין וכן הפקדת ערבון בסך נוסף של 2,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום להבטחת הוצאות התובע במידה והתביעה תתקבל, יבוטל פסק הדין מיום 28.10.2015.

הנתבע יעתור בבקשה מתאימה לאחר תשלום ההוצאות והפקדת הערבון.

התובע ישיב לטענת חוסר הסמכות המקומית שהעלה הנתבע בבקשתו בתוך 14 יום מיום ביטול פסק הדין, ככל שיבוטל.