תא"ק 12712-11-15 רז נ' בן אברהם

רקע

1.בפני בקשה לביטול פסק-דין, שניתן ביום 24.12.2015 בהעדר התגוננות, במסגרת תביעה ע"ס 27,129 ₪, שהוגשה לפי סדר דין מקוצר, בשל חוב נטען הנובע מהסכם שכירות.

2.אקדים ואומר, כי תיק זה חרג מכל פרופורציה סבירה, באשר שני הצדדים הגישו בו מספר רב של בקשות ותגובות, פרושות על פני מספר רב של עמודים וסעיפים, בלא כל טעם ותכלית, תוך חזרה אינסופית על טענות, תוך הגשת כתבי טענות שלא לפי התקנות, לא בעצם הגשתם ולא באופן בו הוגשו.

3.מכל מקום, אין מנוס אלא לדון בבקשה לגופה, וכבר אקדים ואומר, כי דינה להידחות.

ההליכים והטענות

4.התביעה, כאמור, היא עפ"י הסכם שכירות, ונתבעו בה סעדים של דמי שכירות, פיצוי מוסכם, ופיצוי ספציפי בשל מיטלטלין. המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן (ועוד בקשות אחרות), אלא שזו, כאחיותיה, לא נתמכה בתצהיר ערוך כדין. חרף החלטה שניתנה בעניין, חזרה המבקשת והגישה בקשות שונות, בלא תצהיר – עד שבסופו של יום חלף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן כדין, ופסק-הדין ניתן לבקשת המשיב.

5.עתה עותרת המבקשת לבטל את פסק-הדין, ולאפשר לה להגיש בקשת רשות להתגונן שתהיה ערוכה כדין, ונתמכת בתצהיר. למעשה, בקשה כזו (22 עמודים אורכה, והיא נתמכת בתצהיר בן 8 עמודים) הוגשה כבר, אלא שזו הוגשה 3 ימים לאחר שניתן פסק-דין, כאמור, ולפיכך לא קובלה לרישום.

6.המבקשת טוענת, כי הגם שלכאורה ניתן פסק-הדין כדין, הרי שבפיה נימוקים לאי התגוננות כדין, וכן טענות הגנה הראויות להתברר. הראשונים הם, כי אי צירוף תצהיר מלכתחילה, ובתווך, נבע מהצטברות גורמים אלה: נקיטת המשיב בשתי תביעות בו-זמנית (האחת לפינוי המושכר, והאחרת לסעד הכספי), שהצריכו אותה להגיש את כל בקשותיה בכפל; המבקשת עצמה סובלת מחסרון כיס ושרויה במצוקה אישית, עקב אשפוזה של אמה, בה היא מטפלת, ועל כן גם ההוצאה הכספית המינימלית של אימות חתימתה על תצהיר בפני עורך-דין מכבידה עליה; המבקשת נאלצת לכתת רגליה ולהתרוצץ אחר כל החלטה של בית המשפט ואחר כל תגובה שמגיש המשיב, שכן בניגוד למשיב, שהוא עורך-דין המחובר למערכת "נט המשפט" באמצעות תקשורת אלקטרונית, היא אזרח מן השורה (הגם שהיא סטודנטית למשפטים); ובנוסף – היא הגישה בקשה לאיחוד הדיון בשני התיקים, ורק סמוך לפני מתן פסק-הדין ניתנה החלטת כב' סגנית הנשיאה, הדוחה את בקשת האיחוד, בשל המצב הדיוני המקדמי שבשני התיקים.

7.טענות ההגנה שבפי המבקשת הם, בתמצית, אלה: המשיב ויתר, בתכתובות דוא"ל ו/או מסרונים, על פיצוי מוסכם במקרה של איחור בפינוי; המשיב עשה שימוש נרחב ללא תמורה ברכב אותו קיבלה ממקום העבודה (ושתמורתו שילמה משכרה), על פני חודשים ארוכים, ובכך עשה עושר ולא במשפט על חשבונה; המשיב שכר את שירותיה לסייע לו במכירת דירה, אולם לאחר חודשי עבודה רבים ביטל את ההתקשרות ואז מכר את הדירה בהיחבא, ועל כן חייב לה גם את התמורה המוסכמת. בנוסף – ובכך היא גם מנמקת סעד חלופי של מחיקת כותרת – הוא תבע החזר עלות מכונת כביסה שהיתה חדשה כשהחלה לגור במושכר (לפני 8 שנים), אך זה מכבר שבקה חיים, לאחר שהוא זה שסרב לתקנה, והיא נאלצה לקנות אחרת תחתיה.