תא"ק 12604-09-13 א.ג נ' בנק הפועלים בע"מ

1.זוהי בקשת רשות להתגונן, כנגד תביעה בסדר דין מקוצר בסך של 773,759 ₪, מכוח ערבות שנתנה המבקשת עבור התחייבויות שנטלה חברת יו. ג'י. אף בע"מ (להלן: "החייבת" או "החברה") מהמשיב.

2.על פי כתב התביעה, ניהלה החברה חשבון בסניף כרמיאל של המשיב. המבקשת ומר ג' מ' (להלן: "מ' "), בעלה דאז של המבקשת, בעלי מניות ומנהלים בחברה, ערבו למלוא התחייבויות החברה כלפי המשיב, על פי כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום. כנגד החברה ומ' ניתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בהעדר בקשת רשות להתגונן.

3.לכתב התביעה, צורף כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום, שחתמה המבקשת, לפירעון חובות החברה, מיום 19/5/05.

4.ההלכה הפסוקה היא, שיש לתת למבקש רשות להתגונן אם הראה כי יש לו הגנה אפשרית ולו קלושה כנגד התביעה. כך סוכמה ההלכה בע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק אגוד (פורסם ביום 25/11/93) :

"ההלכה היא, שבבחינת בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבע איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. השופט מצדו לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנות. אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר כשלעצמו בסיס לאי מתן הרשות. הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין (לא משפט, ואף לא קדם משפט).

הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה.

ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שלנתבע סיכוי טוב בהגנתו; מספיקה המסקנה, שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה – אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. לטובת התובע ניתן לפסוק רק, כאשר אין ספק בכך, שאין לנתבע הגנה כלשהי, ולא התעורר כל נקודה הגיונית, שאפשר לטעון לטובת הנתבע. כל זאת בסייג אחד: שהחומר שהובא לפני בית המשפט לצורך הדיון בבקשה איננו מפריך על פניו (ו/או לאחר החקירה הנגדית, כשמתקיימת) את טענות המבקש."

5.המבקשת נחקרה בחקירה נגדית והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, מכאן ההחלטה ואדון בטענות המבקשת כפי שהן עולות מתצהירה התומך בבקשה, אחת לאחת.

6.המבקשת טוענת שבעת החתימה על כתב הערבות, לא שלטה בשפה העברית, הן בדיבור והן בקריאה.