תא"ק 12590-05-14 לוי נ' קופלה ואח'

בפני בקשת רשות להתגונן ובקשה למחיקת כותרת מטעם הנתבעים 1-3 (להלן: "המבקשים")

תביעה זו הוגשה על ידי המשיב על בסיסם של שני הסכמי שכר טרחת עורך דין.

להלן טענות המבקשים 1 ו-2 בתצהירם:

ראשית טוענים המבקשים להתיישנות, שכן עילת התביעה נוצרה לכל המאוחר בשנת 2005, עת שהתובע חדל מלייצגם. עולה משני ההסכמים כי, שכר הטרחה ישולם למשיב באחוזים מהסכום שיתקבל בסוף ההליך ולא מפורט מה ייעשה במקרה של הפסקת ייצוג טרם סיום ההליך. בהחלטה של השופט שמעוני בתיק 5712/01 מיום 06.02.03 (להלן: "תביעת המקרקעין") מונה המשיב ככונס נכסים בשל היותו עורך דין המבקשים ונקבע לו שכר טרחה גבוהה במיוחד בסך 9%+מע"מ מהסך שיתקבל ממכירת המקרקעין, שכר הטרחה כאמור שולם למשיב ואילו התביעה דנן מהווה כפילות.

המבקשים טוענים כי מאחר שלא פורט בהסכמים שכר טרחה במקרה של הפסקת ייצוג וכן מאחר ששכר הטרחה נקבע בדרך של אחוזים מהסכום שיתקבל בסופו של ההליך ובהתחשב בכך שהמבקשים לא קיבלו תשלום כלשהו עקב שירותו המשפטי של המשיב, המשיב אינו זכאי לתשלום שכר טרחה לכן יש למחוק את הכותרת.

כמו גם מעלים המבקשים כי ברצונם להגיש כתב תביעה שכנגד הואיל והמשיב גרם בהתרשלותו לנזקים רבים. בנוסף לאמור לעיל, מבקשים לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות ו/או השתק שיפוטי.

מתצהירו המבקש 3 עולה כי מדובר בתביעה סבוכה ואין כל סכום קצוב מוגדר, ועל כן אין תביעה זו ראויה לידון בסדר דין מקוצר ויש למחוק את הכותרת ולהעבירה לסדר דין מהיר.

לגופו של עניין טוען המבקש 3 כי חלה התיישנות שכן עילת התביעה נוצרה בתאריך 06.02.03. כמו כן טוען המבקש להיעדר יריבות, שהרי התביעה הינה בהסתמך על הסכם שכ"ט עו"ד עליו חתומים הנתבעים 1 ו-2 והוא עצמו אינו חתום. המבקש מציין כי המשיב אינו מייצג אותו. לא זו אף זו, למיטב ידיעתו של המבקש, התובע הפר את הסכם שכר הטרחה ולא פעל על פיו.

באשר לבקשה למחיקת כותרת יוזכר כי סכום קצוב הינו סכום הניתן לחישוב אריתמטי פשוט, במקרה דנן מדובר בתשלום שכ"ט עו"ד על פי הסכם הניתן לחישוב אריתמטי פשוט ועצם קיומה של מחלוקת לגבי זכאותו של המשיב לשכר טרחה אינו מהווה טעם למחיקת כותרת. לנוכח האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

באשר לטענות המבקשים לגופו של עניין, הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיו של הנתבע בשלב זה, שכן אין למנוע ממנו להעלות טענות, מטעמים של הוכחה בלבד.