תא"ק 12342-09-15 אביב( רביע) נ' סקואין

לפניי בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". לטענת המבקש, התביעה אינה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר משני טעמים: האחד הוא העדרו של חוזה או התחייבות שיש עליהם ראיות שבכתב, כדרישת תקנה 202 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "התקנות"); האחר הוא העובדה שהתובעת צירפה לסכום התביעה גם הפרשי הצמדה וריבית, שעל כן התביעה אינה לסכום קצוב.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתשובה לתשובה – נחה דעתי כי יש למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר" ולהורות על העברת ההליך לסדר דין מהיר. להלן טעמיי בתמצית.

ראשית, צודק המבקש בטענתו, כי האישור על העברת הכספים לחשבון אמו אין די בו כדי להוות ראיה להסכם או התחייבות לתשלום סכום קצוב. למעשה, אישור ההעברה אפילו אינו מהווה אישור על כך שהמבקש עצמו קיבל לידיו ולו שקל אחד מאת המשיבה. כל הקישור בין העברת הכסף למבקש – מבוססת על טענות בעל פה אשר לא נתמכות בכל מסמך שהוא, לא כל שכן מסמך שעליו חתום המבקש או שיצא תחת ידו.

שנית, יש טעם גם בטענה שמשעה שהוסיפה המשיבה דרישה לריבית ולהפרשי הצמדה – הוציאה את תביעתה מגדרי הדיבור "סכום קצוב". מעיון בחישוב ההצמדה והריבית לא ברור מהו שיעור הריבית שחושב, ומכל מקום – לא הוכח כי הצדדים סיכמו ביניהם כי ההלוואה (שכשלעצמה לא הוכחה) תישא ריבית, ובאיזה שיעור. אף מטעם זה – אין התביעה מתאימה להידון בסדר דין מקוצר.

למעלה מן הצורך אציין, כי לאור הטענות המובאות בבקשת הרשות להתגונן, ובעיקר טענת ההתיישנות, אני סבור כי גם אילו הייתה התביעה כשירה להתברר, מלכתחילה, בסדר דין מקוצר, היה מקום ליתן רשות להתגונן גם מבלי להידרש לחקירת המבקש – מכוח סמכותי לפי תקנה 205 (ג) לתקנות.

הפועל היוצא הוא, שאני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר", וניתנות ההוראות כדלקמן:

• לנוכח סכום התביעה, ההליך ינוהל בסדר דין מהיר.

• התובעת תגיש תצהיר תומך בכתב התביעה כדרישת תקנה 214ח לתקנות לא יאוחר מיום 1.12.2015. בהעדר תצהיר תומך, קיימת אפשרות שהתביעה תימחק.

• הנתבע יגיש כתב הגנה בסדר דין מהיר לא יאוחר מיום 15.1.2016.