תא"ק 11576-12-15 האפוטרופוס הכללי מחלקה משפטית -הנהלה נ' זלטה-גליק

התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר, לסילוק ידו של הנתבע ממקרקעין שבניהול התובע (נכסים עזובים מעזבון המנוחים, אברהם דומן ואלכסנדר זלצברגר, עליהם השלום).

נכסי המנוחים אינם אלא זכיות בעלות בדירה נשוא כתב התביעה וכרשום גם בנסח רישום מקרקעין.

כתב התביעה מציין, כי למן שלהי שנות ה-60 התגורר בדירה מר אמיליו (נתן גליק) בדיירות מוגנת עד שנאסף אל אבותיו בראשית שנת 2014.

במועד הפטירה האמור הופסקה הוראת הקבע לתשלום שכר הדירה ודמי השכירות אינם משולמים מיני אז.

הנתבע הינו בנו של המנוח נתן גליק, הוא ומשפחתו תפסו חזקה בדירה ומסרבים להתפנות ממנה, הגם שאינם זכאים לזכויות כלשהן בדירה, בהתאם להוראות חוק הגנת הדייר (נוסח משולב – 1972).

הנתבע הגיש "בקשה למחיקת תביעה ו/או מחיקת כותרת ולחילופין למתן ארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן".

הבקשה למחיקת כותרת מציינת, כי לא ניתן להגישה בסדר דין מקוצר שכן אינה מקיימת את הוראות תקנה 202(3) בתקסד"א, באשר כתב התביעה (סעיף 5) מפנה לחוק הגנת הדייר ומביא טעמים לפינוי המבקש מכוח זה, שעה שלא ניתן להגיש בסדר דין מקוצר תביעות לפינוי מושכר עליהן חל חוק הגנת הדייר.

ביום 31/1/2016 הוזמנה תשובת התובע לבקשה למחיקת כותרת.

תשובת התובע הוגשה ביום 10/2/2016 וזו מציינת, כי שירות התובענה להתברר בסדר דין מקוצר נבחנת עפ"י האמור בכתב התביעה ונספחיו ולא עפ"י טענות הנתבע.

סעיף 5 של כתב התביעה (הנזכר גם בבקשת המבקש) אינו מצביע על היות התובענה מוגשת מכוח חוק הגנת הדייר, אלא מציין, כי אביו של הנתבע אשר היה דייר מוגן, בשונה מן הנתבע ומשפחתו, אשר לשיטת התובע אינם דיירים מוגנים.