תא"ק 11346-05-15 סבג נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית שהגיש המשיב בסדר דין מקוצר, בגדרה עתר לחיוב המבקשת בתשלום תגמולי ביטוח והשבת תשלום פרמיות הביטוח.

העובדות הרלבנטיות וטענות הצדדים

1.המשיב ערך 2 פוליסות ביטוח חיים אצל המבקשת, שכללו כיסוי ביטוחי למקרה של אבדן כושר עבודה מקצועי (פוליסות מס' 1738296-1 ו- 1759514-1).

ביום 17/6/2012 לקה המשיב בליבו. לאחר האירוע, פנה המשיב למבקשת על מנת שזו תשלם את תגמולי הביטוח. בתום בירור, אישרה המבקשת את התביעה, החלה לשלם את תגמולי הביטוח בגין אבדן כושר העבודה, ושיחררה את המשיב מתשלום הפרמיות.

2.כשנתיים לאחר מכן, ביום 19/6/2014, הודיעה המבקשת על הפסקת תשלומי תגמולי אובדן כושר העבודה, ונימקה במכתב דחייתה כי "בהתאם לתוצאות בדיקתך הרפואית על ידי ד"ר קטי בן דוד, מומחית ברפואה תעסוקתית, אשר בדקה אותך ביום 3.4.14 עולה כי אינך מצוי באובדן כושר עבודה על-פי ההגדרות המצוטטות לעיל ואנו נאלצים לדחות את תביעתך שבנדון. מצ"ב לעיונך העתק מהבדיקה הרפואית שעברת מטעמנו". המשיב ערער על החלטת המבקשת, אולם ערעורו נדחה.

3.לאחר קבלת עמדת המבקשת, הגיש המשיב תביעתו הכספית לתשלום התגמולים בסדר הדין המקוצר, והמבקשת הגישה כנגד התביעה בקשת רשות להתגונן - היא הבקשה שלפניי. לטענת המבקשת, בדיקת המשיב ביום 3/4/2014 העלתה כי המשיב כשיר לעבוד בעבודה שאינה דורשת מאמצים פיזיים קשים או הרמת משאות כבדים, בהיקף של משרה מלאה. יכולת העבודה של המשיב תואמת, לשיטתה, את המקצוע המבוטח כפי הצהרת המשיב – מנהל מוסך.

טעם נוסף המצדיק את דחיית התביעה, לגרסת המבקשת, הינו ממצאי חקירה שבוצעה מטעמה המצביעה על כך שהמשיב עובד בפועל באופן מלא, ומשכך אינו עונה על תנאי הפוליסות.

4.המשיב חולק על עמדת המבקשת. מעבר לכך שלשיטתו מצבו הרפואי אינו טוב, גורס כי הפסקת תשלום התגמולים נעשה בניגוד לדין, בהעדר הנמקה ראויה במכתב הדחייה כנדרש בדין, ולאחר שכלכל את צעדיו על פי הסכם הביטוח ותשלום התגמולים. המשיב מציין כי החקירות החסויות הובאו לידיעתו לראשונה רק במהלך הדיון. מאחר ומדובר בטענה חדשה שלא הועלתה במכתבי הדחייה, דינה להידחות, לשיטתו.

דיון 

5.דין טענת אי כשרותה של התביעה להתברר בסדר הדין המקוצר להידחות. התביעה מקיימת את מלוא התנאים הקבועים בתקנות סדר הדין, נסמכת על ראיות בכתב והינה כספית קצובה, לאחר שהרכיבים ההצהרתיים הוסרו ממנה. בעניין זה אין לי אלא לחזור על ההחלטה שניתנה בתיק

15590-12-13, שלא מצאתי לסטות ממנה במקרה זה.