תא"ק 11236-07-15 הדרי נ' לאביוד-מימון

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 29.10.15.

המבקשת טוענת כי לא קיבלה את כתב התביעה ולא ידעה על קיומה. לטענה, רק ביום 6.12.15, ערב חנוכה, הגיע לביתה שליח עם פסק הדין.

המשיב בתגובתו עתר לדחות את הבקשה. לעמדתו, עוד ביולי 2015 פנה אליו ב"כ של המבקשת בקשר למו"מ הנוגע לדרישת המשיב לתשלום חובה של המבקשת, ובמכתב התשובה שנשלח אליו צוין במפורש דבר קיומה של התביעה.

בתשובתה חזרה המבקשת על עיקרי טענותיה והוסיפה כי ההמחאה נשוא ההליך שלפני נמסרה למראית עין בלבד, ללא כוונה כי תכובד, וכי המשיב אינו זכאי לתשלום שכר טרחה נוסף מלבד זה ששולם.

בדיון שהתקיים בפני טענה המבקשת, בחקירתה, כי תצהיר המוסר אינו אמיתי (ורשמתי לפני כי השליח לא הוזמן לדיון וממילא לא נחקר על תצהירו). עוד טענה המבקשת כי הדין והדברים שהתנהלו עם עורך דינה לא הגיעו לידיעתה וכי נודע לה על כך רק בדיעבד. לגופו של עניין טענה המבקשת כי שילמה את מלוא שכר הטרחה שהגיע למשיב, ומשחדל לייצגה (בהסכמה) לא היה זכאי למלוא שכר הטרחה שדרש.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

שוכנעתי כי המבקשת ידעה על ההליכים בתיק זה עוד בחודש יולי. העובדה כי בהתנהלות מול עורך הדין שייצגה באותה עת נכתב במפורש כי הוגשה התביעה – די בה כדי ללמד על ידיעה זו, ודין ידיעתו של עורך הדין כדין ידיעתה של המבקשת עצמה. משכך, המבקשת אינה זכאית לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקשת חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. התרשמתי כי לנתבעת טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו – ואלו נובעות מן הטענה כי שילמה את מלוא שכר הטרחה המגיע בקשר לעבודה שבוצעה בפועל וכי בנסיבות, לא היה מקום לחייבה במלוא שכר הטרחה שהוסכם.

יחד עם זאת, שוכנעתי שיש להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדה כספית ראויה.