תא"ק 10773-01-14 בנק לאומי סניף 921 באר שבע נ' טרקלין הובלות בע"מ ואח'

בפני בקשה למתן רשות להגן שהוגשה כנגד תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סכום כולל של 215,158 ₪, כך במקור.

במסגרת תצהירו של המבקש 2 (להלן: "המבקש"), שתמך בבקשה למתן רשות להגן, נטען בתכלית הקיצור כי המבקש אכן חתם כערב לחובות המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") כלפי המשיב, וכי המבקשת לא נטלה הלוואות ולא הייתה בחריגות אצל המשיב, ולכן לא ברור מהיכן צמח החוב, וכן נטען שעל המשיב להעביר למבקש כל מסמך המעיד על קיום החוב. עוד נטען שהמבקש לא ביקר כלל בסניף המשיב ממועד פתיחת החשבון, אך אישר שפעל בחשבון שהתנהל אצל המשיב.

טרם הגשת הבקשה למתן רשות להגן, המבקשים הגישו בקשה להאריך את המועד להגשת בקשה למתן רשות להגן, ולחייב את המשיב להמציא את כל המסמכים שברשותו הנוגעים לחשבון, ובכלל זה את המסכים לגבי יצירת החוב, כאשר הבקשה בעניין זה הייתה קצרה, כללית וגורפת, ולא נתמכה בתצהיר.

המשיב הגיש תגובה מטעמו וטען שהבקשה לא נתמכה בתצהיר, ולא הועלה בה כל נימוק המצדיק את הארכת המועד, ולכן מן הדין להורות על דחייתה.

בהחלטתי מיום 11.2.2014 הוריתי שהבקשה למתן רשות להגן תוגש בתוך 20 יום, וזו הוגשה ביום 4.3.2014.

בדיון שנערך בפני היום, 14.12.2014, נחקר המבקש, ונשמעו סיכומים בעל- פה.

בדיון העיד המבקש, בחקירתו הנגדית, שהוא מתקשה בהבנת השפה עברית, אך עם זאת העיד שהבין על מה חתם אצל המשיב. כן העיד שהינו בעל השליטה אצל המבקשת, ושהוא מורשה החתימה היחיד בחשבון, אך מכיוון שהוא מתקשה בהבנת השפה הוא מסתייע באחיו. המבקש אישר את חתימתו על פרוטוקול האסיפה הכללית של המבקשת שנערכה ביום 22.3.2011, שממנו עולה כי הוא ואדם נוסף, אלעוברה אדם, מונו כמורשי חתימה אצל המבקשת, וחתימת כל אחד מהם בנפרד עם חותמת המבקשת תחייב אותה לכל דבר ועניין.

לאחר שבחנתי את כל שהובא בפני מצאתי לנכון ליתן רשות להגן בכפוף ועל תנאי להפקדת כספים בקופת בית המשפט.

המבקש טען בתצהירו שלא נטל הלוואות וחשבון המבקשת לא היה בחריגות ולכן לא ברור לו מהיכן צמח החוב, וכי לא ביקר בסניף המשיב מאז פתיחת החשבון.

הטענה בדבר העדרה של יתרת חוב כלפי המשיב נטענה באופן כללי ביותר, שלא לומר באופן סתמי, והיא אינה מתיישבת עם חובת הפירוט המוטלת על המבקש לקבל רשות להגן, ולעניין זה נקבע בהלכה הפסוקה כי- "... גם כשמשתית המבקש את הגנתו על טענות שבעובדה, פיתחה הפסיקה כללים על היקפן ועל מידת פירוטן של הטענות בתצהירו של מבקש. לפיכך, לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"" (ע"א 594/85, איתן זהבי נ' מגרית בע"מ).

לא די בהעלאת טענה כללית בדבר העדרו של חוב, במסגרת בקשה למתן רשות להגן, ויש לפרט- פרט היטב- לגבי כל העובדות הנוגעות לפרשת ההגנה. בכלל האמור לעיל, לא פורטו עובדות הנוגעות להתנהלות החשבון, שלפי עדות המבקש פעל במשך מספר שנים. נטען כי לא היו חריגות, אלא שהטענה נטענה באופן כללי וסתמי, ולא ברורה לחלוטין כוונת המבקש בעניין זה. מכל מקום, ככל שהמבקש כיוון בטענתו זו להעדר חריגות ממסגרת אשראי מאושרת, או להעדרן של יתרות חוב בחשבון, הרי שהיה מקום לציין לגבי היקף המסגרת, ולגבי מאפייני התנהלות החשבון, תוך הצגת נתונים בעניין זה.