תא"ק 10669-08-15 עיריית חדרה נ' בן חיים

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 18.10.15.

המבקש טוען כי למד אודות התביעה ופסק הדין באקראי, כמעט שנה לאחר שניתן פסק הדין, וזאת נוכח העובדה כי המשיבה התנהלה מול כתובתו הישנה ומבלי לטרוח לבדוק את כתובתו העדכנית במשרד הפנים. לעצם המחלוקת נטען כי מדובר בחובות המתייחסים לתקופה של לפני כארבע-עשרה שנים, כאשר כתב התביעה אינו מפרט ממה מורכב החוב (ולכאורה מציג טענות סותרות בדבר חוב ארנונה או חוב ארנונה ומים גם יחד) ולוקה בחסר בקשר לנתונים אודות מועדים, הליכי גבייה, קיזוז ועוד.

המשיבה התנגדה לביטול פסק הדין. לעמדתה, הבקשה מלמדת על חוסר תום לבו של המבקש שלא מפרט את הנסיבות בהם גילה, לטענתו, לראשונה על קיומו של החוב בתיק – חוב בן כחצי מליון ₪ - וממילא אינו מגלה טענות הגנה של ממש.

המבקש השיב לתגובה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

באשר למועד בו הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין ולשאלת הצורך בהארכת המועד לדיון בבקשה – הרי שבהעדר התייחסות לסוגיה זו על ידי הצדדים הם מוחזקים כמי שהסכימו לאמור.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקש חדל במחדל, לכאורה, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. התרשמתי כי לנתבע טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו – וזאת בשים לב, בין היתר, לטענות בדבר מועדי התגבשות החוב הנתבע, הרכבו והטענה כי המבקש והמשיבה נהגו לקזז חובות ושירותים הדדיים זה מול זה. טענות אלו מצדיקות בירור, ואת זאת יש לעשות במשפט.

משכך, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

לאור מסקנה זו, איני נדרש להכריע בשאלת זכותו של המבקש לביטול פסק הדין משיקולי צדק.