תא"ק 10613-05-15 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' נתנאל ממן שיווק בע"מ ואח'

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 10.8.15, כשניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים.

בבקשה טוען ב"כ המבקשים כי הם מסכימים למתן פסק דין חלקי בלבד, על סכום שפורט בבקשה. המבקשים מפרטים בבקשה כיצד חושב סכום זה, אולם הבקשה מתבססת על הטענה כי פסק הדין ניתן בהעדר הגנה, מבלי שניתנה להם הזדמנות לפרוש טענותיהם בפני בית המשפט.

המשיב, בתגובתו, הבהיר כי פסק הדין ניתן לאחר שהוגשה הודעה מוסכמת על ידי הצדדים, חתומה על ידי עורכי הדין של שני הצדדים – וככזו, מחייבת. לעמדת המשיב, לא טענו המבקשים כי נפלה טעות בהודעה המוסכמת ולא כי חל שינוי מאז הוגשה.

התגובה נשלחה לתשובת המבקשים, בצירוף הצעת בית המשפט להידברות בין הצדדים, באופן שיחסוך את ההוצאות הכרוכות לשני הצדדים. תשובת המבקשים הוגשה רק לאחר שהובהר כי בהיעדרה, יוחזקו המבקשים כמי שויתרו על בקשתם.

בתשובה חוזרים המבקשים על הבקשה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

בית המשפט רשאי לבטל פסק דין משיקולי צדק, אם מצא כי נפל פגם בעת שניתן, או לפי שיקול דעתו – ובשים לב למחדל בגינו ניתן ולסיכויי ההגנה.

במקרה דנן, לא ניתן פסק הדין במעמד צד אחד – כי אם ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים אשר הוגשה לבית המשפט בחתימת באי כוחם.

פסק דין הנותן תוקף להסכם בין בעלי הדין, מורכב משני חלקים: מההסכם שבין הצדדים (הפן ההסכמי) ומהגושפנקא של השופט שחתם עליו (הפן השיפוטי). עמד על כך השופט מ' חשין (כתוארו אז) בבג"צ 6103/93 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', פ"ד מח(4) 591, 605 בקובעו: "...פסק דין המעניק תוקף להסכם שעשו בעלי דין הינו בבחינת יצור כלאיים: ראשו של היצור הוא פסק הדין וגופו הוא ההסכם". להבחנה בין הפן ההסכמי לבין הפן השיפוטי של פסק הדין חשיבות לעניין ביטולו של פסק הדין. עמד על כך השופט א' רובינשטיין ברע"א 9614/05 רז גל בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתן ביום 16.3.06; פורסם בנבו) בקובעו: