תא"ק 10582-09-13 מ. נ' ח. ואח'

1.מונחת לפני בקשה למתן רשות להתגונן שהגישו המבקשים בהתייחס לתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה כנגדם לתשלום סך של 7,753,036 ₪.

הבקשה נתמכת בתצהירה של הגב' ד.ח., רעייתו של המבקש 1 ומי שמונתה לשמש כאפוטרופא עליו מאז הוכרז כחסוי.

2.התביעה סומכת על הסכם הלוואה מיום 1.10.2009, הנושא חתימתה של המלווה, היא המשיבה, חתימתו של הלווה, הוא המבקש 1 (אחיה של המשיבה) וחתימתה של הערבה, היא המבקשת 2 (חברה בשליטת המבקש 1) ובו נקבע סכום ההלוואה (7,077,000 ₪), תנאיה (הצמדה למדד), מועד פירעונה (36 חודש ולא יאוחר מיום 1.10.2012) והבטוחה שתימסר להבטחת השבתה (ערבותה של המבקשת 2) (להלן: "הסכם ההלוואה").

על פי הנטען הפרו המבקשים התחייבותם על פי הסכם ההלוואה, זאת משלא השיבו למשיבה את סכום ההלוואה במועד שנקבע ועד להגשת התביעה.

תמצית טענות המבקשים

3.המבקשים סומכים עתירתם למתן רשות להתגונן על מספר טענות, היורדות, לשיטתם, לשורשה של ההתחייבות הנטענת על פי הסכם ההלוואה.

3.1לטענת המבקשים הסכם ההלוואה לא נחתם על ידי המבקש 1 ואף לא על ידי המבקשת 2, באופן שעולה חשש שהחתימות המופיעות בו אינן "חתימות אותנטיות, כל אחת מהן בפני עצמה" (ראה סעיף 55.1 לבקשה וסעיף 20.1 לתצהיר מב/1)

3.2עוד טוענים המבקשים כי הסכום הנטען להיות "סכום ההלוואה" לא הועבר למבקש 1 ולראיה תשמש העובדה כי לכתב התביעה לא צורף כל מסמך המתעד את העברת הכספים (ראה סעיף 55.2 לבקשה וסעיף 20.2 לתצהיר מב/1) , מה גם "שהמשיבה חבה בסכומי עתק לחסוי", המבקש 1, "ולא להיפך", זאת משנהנתה "משך עשרות שנים משירותי המשרד של העסק המשפחתי – שירותים שסייעו להשבחת נכסיה – מבלי שהיא שילמה כל תמורה עבור שירותים אלה" כך ש"טובות הנאה אלה ממילא מקזזות כל "חוב" מוכחש ונטען" (ראה סעיפים לבקשה 55.3, 56 וסעיפים 20.3 ו- 21 לתצהיר מב/1).

תמצית טענות המשיבה