דלהום זגגות ושירותי רכב בע"מ נ' תיור וסיור הגליל ה.ס. בע"מ ואח'

לפניי בקשה לביטול עיקולים זמניים, שניתנו על ידי כב' הרשם הבכיר זיתוני בהעדרי ביום 5/4/17. ניתנו שני צווים נפרדים, אחד כנגד כל אחת מהמבקשות, אצל אותם מחזיקים: על כלי רכב, הרשומים במשרד הרישוי ועל זכויות המבקשות בחברה למשק וכלכלה, בחב' שביל בצד (טיולים ונופש) בע"מ, בחב' מסיעי שאשא בע"מ, ובמועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום בבאר שבע. החברה למשק וכלכלה השיבה כי אין ברשותה נכסים וחב' מסיעי שאשא נתנה תשובה אחת לפיה אין ברשותה נכסים ותשובה אחרת לפיה אין ברשותה נכסים של המבקשת מס' 1 וברשותה כספים בסך 250,000 ₪ של המבקשת מס' 2. המועצה האזורית אל קסום השיבה היום כי אין ברשותה כספים, המגיעים למבקשת מס' 1 וברשותה סך 87,633 ₪, המגיעים למבקשת מס' 2.

הדיון התארך עד מאד, ועל מנת לתת את ההחלטה עוד היום, כנדרש בתקנות, תינתן ההחלטה בקצרה.

לאחר ששקלתי את בקשת העיקול מלכתחילה, כמקובל בדיון בבקשה לביטול עיקולים (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן, פ"ד נא(3) 789, 798 (1997)), החלטתי לבטל את העיקולים הזמניים, ולעכב את ביצוע ההחלטה למשך שלושה ימי עבודה, על מנת לאפשר למשיבה להגיש ערעור.

לצורך מתן החלטה בשאלת הטלת עיקולים זמניים, בית המשפט נדרש לבחון התקיימות התנאים המצטברים הבאים: קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה, ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר להכבדה, איזון נזקים, תום לב ומידתיות (ראו סיכום ההלכה ברע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ, 5.12.2007, מופיע בנבו).

ראיות מהימנות לזכות התביעה

המשיבה ביססה את כתב התביעה, שהוגש ביום 5/4/17 על סך 747,458 ₪ נגד שתי החברות על שתי כרטסות הנהלת חשבונות שמנהלת המשיבה עבור כל אחת מהמבקשות, לשנת 2016 עד 23/11/16 (נספחים 1 ו-52 לכתב התביעה) והחשבוניות, המרכיבות אותן. בכל אחת מהכרטסות היתה גם יתרת פתיחה, ואין חולק כי הצדדים עבדו בשיתוף פעולה במשך שנים. המבקשות חברות הסעות, ותיקנו את רכביהן אצל המשיבה.

בבית משפט זה הוגשה תביעה נוספת של חברה, הקשורה במשיבה, דלהומי פתרונות מרכב בע"מ נ' תיור וסיור הגליל ה.ס. בע"מ בלבד (תא"ק 10436-04-17). התברר כי שתי התביעות שהוגשו בחודש אפריל 2017 זהות לשתי תביעות, שהוגשו בתא"ק 11916-12-16 ו-18196-12-16 בהתאמה. תא"ק 11916-12-16 זהה לחלוטין לתביעה דנן, ואף סכומה זהה. התביעות שם נמחקו ביום 15/12/16 בהסכמת המשיבה בנימוק שהצדדים הגיעו להסדר.

אין חולק כי ביום 13/12/16 מסרו המבקשות למשיבה 8 צ'קים בסך 87,500 ₪ כל אחד, לזמני פרעון מיום 15/12/16 ואילך, שלושת הצ'קים הראשונים נפרעו, והרביעי לז.פ. 20/3/17 חולל. בגינו נפתח תיק הוצל"פ נפרד.

למרות שניגבו מהמבקשות 262,500 ₪ בין הגשת התביעות המוקדמות להגשת התביעה דנן, לא הופחת הסכום ששולם, אף לא צויין, והמצהיר מטעם המשיבה השיב בדיון היום כי לאור יצירת חובות נוספים ע"י המבקשות אין שינוי בסכום התביעה.