תא"ק 10359-02-14 עירית נהריה ואח' נ' מרציאנו

העניין שבפני, בקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן בפני תובענה אשר הוגשה כנגדה בסדר דין מקוצר.

התובענה אשר הוגשה, הינה תובענה כספית ע"ס 106,875 ש"ח (נכון ליום הגשת התובענה), ונסמכת על טענת התובעות כי הנתבעת חבה בתשלום הסכום כאמור, לאור מתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון, אשר ביטל פסק דין מכוחו בוצע תשלום לידי הנתבעת.

בתמצית אציין: הנתבעת ובעלה לשעבר ניהלו הליך משפטי מול התובעות, אצל בית המשפט המחוזי בחיפה, ת.א. 531/96, הליך אשר אוחד עם הליכים נוספים, ועניינו תובענה אזרחית כספית לפיצוי בשל עילה חוזית; בסופו של הליך קבע ביהמ"ש המחוזי כי על התובעות לשלם לנתבעת ולבעלה לשעבר סכום כספי בשיעור 30,000 $ בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות ההליך; בנוגע לפסק הדין הוגש ערעור ובמסגרת בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, בוצע לידי הנתבעת ובעלה לשעבר, תשלום בהיקף של מחצית החיוב, עד לתום הדיון בערעור; הערעור נתקבל ביום 17.7.2011 , באופן בו אוין ואופס חיובן של התובעות מכח פסק הדין; בהתאם פנו התובעות ודרשו את השבת הכספים אשר שולמו לנתבעת ולבעלה לשעבר.

זהו הבסיס לתביעה שבפני, ולבקשה למתן רשות להתגונן.

למען תהא התמונה שלמה, יצוין כי התובעות פנו ונקטו בהליכי הוצאה לפועל לגביית הכספים אשר שולמו, מכח פסק דינו של בית המשפט העליון, ולאחר מספר הליכים של הבהרת פסק הדין ובקשות והליכים אשר נוהלו מול רשם ההוצאה לפועל, נפסק כי לא ניתן לאכוף את התוצאה המבטלת את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, כחיוב עצמאי, אלא יש להגיש תובענה עצמאית להשבת הכספים.

התובעות מציינות, כי התשלום אשר בוצע מכח פסק דינו של בית המשפט המחוזי, היה ע"ס 85,000 ש"ח, ובוצע לידי בא כוחם של הנתבעת ובעלה לשעבר, עו"ד גאנם ביום 23.1.2007, ואולם הסכומים אשר הושבו היו בסכום של 11,700 ש"ח בלבד, ובהתאם הסכום הנתבע הינו הסכום אשר שולם, בניכוי תשלומים אשר נגבו במסגרת הליכי הוצאה לפועל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף לאמור, עותרות התובעות לחיוב הנתבעת בהוצאות לדוגמא, בשל התנהלות אשר לגישתן הינה חסרת תום לב מעיקרה.