תא"ק 10326-10-15 בנק הפועלים בע"מ נ' גל.אבייה בע"מ ואח'

התובע הגיש כנגד הנתבעים, תביעה על סכום קצוב, בת 283,679.00₪.

כתב התביעה מציין, כי הנתבעים 2+3 הם בעלי המניות ומנהליה של הנתבעת 1, אשר ערבו לכל התחייבויותיה של המבקשת 1.

זו חייבת לתובע, ע"פ עובדות כתב התביעה, כסכום התביעה, נוכח הפיכת חשבונה לדביטורי, מן הסיבות הנזכרות בכתב התביעה.

הנתבעים הגישו בר"ל, הנסמכת בתצהירי כל אחד מהם.

תצהיר המבקש 3, מקדיש 6 סעיפים ראשונים לסוגיית הסמכות המקומית, אשר למן החלטתי מיום 01/02/2016, שוב אינה על הפרק.

התצהיר מכיל "לא עובדות" לרוב, וגם את העובדות הבאות:

בין הצדדים היה נוהג, לפיו מסרה הנתבעת לתובע, מידי פעם, המחאות מעותדות שקיבלה מלקוחותיה, והתובע היה מזכה אותה במזומן, בסכום ההמחאה. בלא התראה כלשהי, חדל המשיב מלמלא אחר נוהג זה, וכך גרם לנתבעת "חסרון כיס עמוק" (סע' 9 ו- 10)

המבקשים ניהלו מו"מ עם התובע, "...על מנת למצוא הסדר כיצד ניתן לשוב ולעבוד כפי שעבדנו בעבר, ולפרוס את יתרת החובה שנותרה." (סע' 14)

"...ימים ספורים לאחר הגשת כתב התביעה. נחתם הסכם לסילוק יתרת ההלוואה שנערכה בהתאם לבקשה פרטנית להלוואה בשקלים חדשים..." (סע' 16)

" הנני דובר רוסית ואיני יודע קרוא וכתוב וכן, לוקה בדיבור בשפה העברית. ביום בו הגעתי לחתום על הערבות, הבאתי עימי את חברי... על מנת שזה יעבור על ההסכם ויסביר לי את פרטי ההסכם, גובה

הערבות והריביות... כשהחל ... לקרוא את ההסכם, צעקה עליו פקידת הבנק וסילקה אותו מהמקום ולא הביאה פקידה דוברת רוסית על מנת שזו תוכל להסביר לי בשפתי על פרטי ההלוואה..." (סע' 20)

סעיפים 42-36 של התצהיר ערוכים משל היה זה כתב הגנה... באמצעות הכחשת סעיפי תביעה אלו ואחרים.

ביום 27/03/2016 עמד המצהיר לחקירה נגדית על תצהירו הנ"ל, בראשיתה השיב לשאלת בית המשפט, וציין: "אני לא קורא עברית".

בהמשך העיד, כי החתימה על התצהיר היא שלו, וכי הוא עומד מאחורי מה שכתוב בתצהיר.

כאשר הוצג למצהיר ההסכם שצירף לתצהירו כנספח א1, אישר כי החתימות שלו הן המתנוססות על ההסכם.

העד אישר, כי חשבון הבנק של הנתבעת, הפך להיות מוגבל ביולי 2015.

התובע ויתר על חקירתו של הנתבע 2 וניתן צו לסיכומים.