תא"ק 1023-04-16 עירית ירושלים נ' חברת אלחוסיני מסחר והשקעות בע"מ ואח'

בפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר ועניינה חוב ארנונה לנכסים ששימשו כמסעדה, לשנים 1/1/12-31/12/15.

1. נתבעת 1 חדלת פרעון, הנתבעים מודים כי התפרקה בשנת 2014 והיא נעדרת כל נכסים. כמו כן ניתן נגדה פסק דין בגין חובות ארנונה קודמים שטרם נפרעו (ת.א.10862-02-12), ולכן מבקשת התובעת לייחס את חובות הארנונה באופן אישי לנתבעים 2 ו-3 בטענה כי הם "בעלי שליטה" בחברה, ובהתאם לאמור בסעיף 8(ג) בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (להלן – חוק ההסדרים).

   וכך קובע הסעיף:

   "על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים;

2. הנתבעים מבקשים שתינתן להם רשות להגן מהטעמים הבאים:

   • אין הם חבים אישית בחובות החברה באשר לא הוכחו התנאים המנויים בחוק, החוב של החברה אינו חלוט והם לא הבריחו נכסים מהחברה.

     • נתבעת 1 – החברה, מודה בהחזקתה את הנכסים בשנים 2011-2013, אולם כופרת בחבותה לגבי השנים 2014-2015 משום שבתקופה זו שכרה את הנכס אישיות משפטית אחרת – עמותה בשם "נערים לטובת ירושלים". הניסיון של בעלת הנכסים (אמו של נתבע 2) להעביר הרישום על שם העמותה נדחה על ידי העיריה.

     • התביעה לא מתאימה להידון בסדר דין מקוצר.