תא"מ 9920-01-13 דהן ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בעמ

1.המבקשים הגישו ביום 27.10.14 בקשה לצירוף חוות דעת מהנדס בניין במסגרת תביעה בסדר דין מהיר לפיצוי בסך 64,200 ₪. לטענת המבקשים, מחמת טעות משרדית לא הוגשה חוות הדעת סמוך למועד עריכתה ביום 29.12.13.

לטענתם חוות הדעת כוללת התייחסות לעלות החלפת הריצוף בדירה וכן לליקויי הבניה, אשר למרות שאינם חלק מעילת התביעה, מלמדים על זכות התובעים להחלפת הריצוף.

המשיבה מץנגדת לבקשה מהטעם כי הוגשה באיחור וקבלתה תוביל לדחיית מועד ההוכחות הקבוע.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובה עולה כי דין הבקשה להדחות. כתב ההגנה הוגש ביום 26.2.13 ומועדים להגשת תצהירי עדות של עדים, לפי תקנה 214ט',חלפו באמצע אפריל 2013 לערך. על המבקשים היה לצרף חוות דעת לכתב תביעתם לפי תקנה 214ג'.

בישיבה מקדמית מיום 31.10.13 ניתן למבקשים היתר לצרף תצהיר של מעצבת פנים שנטעם כי צורף לכתב התביעה. ניתנה ארכה בת 30 ימים לצירופו וכן זכות למשיבה להגיש תצהירים משלימים. תצהיר זה לא הוגש לתיק וצורף רק לבקשה. (השאלה אם להתיר עדות מעצבת הפנים תידון בפתח הדיון הקבוע).

לטענת המבקשים, נוכח טענה שעלתה בדיון כי לא מעצבת הפנים אינה מומחית, ביקשו הם לצרף חוות דעת מומחה. ב"כ המשיב אינו מכחיש הטענה, אולם מתנגד לבקשה נוכח מועד הגשתה.

התנגדות זו בדין יסודה. המבקשים יכלו לבקש במועד הדיון לצרף חוות דעת מטעמם ולא עשו כן. מועד ההוכחות נקבע תחילה ליום 29.6.14 ונדחה ליום 13.11.14 בגין חופשת לידה של ב"כ המבקשים. גם ביום 29.6.14 לא התבקש לצרף חוות דעת ולא מצאתי מקום לאפשר הגשתה בשלב זה.

ממילא לא הובהר מספיק טיבו של המחדל ולא די בטענה לטעות משרדית. גם לגופו של עניין אין הסבר מדוע תותר הגשת חוות דעת המרחיבה את החזית באופן ממשי שעה שכתב התביעה אינו כולל טענות לליקויים בריצוף שבוצע.

השווה החלטת כב' הנשיא י' אלון מיום 9.7.14, רע"א (מחוזי ב"ש) 17707-06-14 שם נמנעה מנתבע האפשרות להגיש חוות דעת בגין איחור קטן מהמקרה הנדון, קל וחומר כאשר תובע מבקש לעשות כן סמוך לשמיעת הראיות.

אשר על כן, הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין.