תא"מ 9911-07-14 ש. י. ג. הובלות אקספרס (1991) בע"מ נ' מרונביץ

1.הנתבע עבד אצל התובעת כפרילנסר. כחלק מהתחשבנות כספית בין הצדדים נתן הנתבע בידי מנהל התובעת השיק מושא התביעה.

אין מחלוקת שהשיק ניתן בידי מנהל התובעת ריק זולת סכום השיק בספרות וחתימה, וזאת מאחר שהנתבע אינו שולט בשפה העברית.

אין גם מחלוקת כי תחילה נרשם בשיק סכום של 12,000 אשר תוקן בדרך של הוספת קו בספרה '2' שהפך אותה ל- '8', כך שהשיק נרשם בסופו של דבר על סך של 18,000 ₪ וכך גם נרשם ב'מילים'.

הצדדים חלוקים בשאלה מי מהם שינה את כיתוב הספרות בשיק.

2.לטענת הנתבע נתן בידי התובעת שיק על-סך של 12,000 ₪ בלבד ואילו מנהל התובעת החליט לתקן את סכום השיק ולהגדילו לסך של 18,000 ₪ בשל חוב נטען של הנתבע כלפיו, וזאת ללא הסכמתו.

מנגד טענה התובעת שמשהתברר חובו של הנתבע כלפי התובעת סוכם בין הצדדים שהנתבע ישלם לתובעת סך של 18,000 ₪ והנתבע עצמו תיקן את סכום השיק והועבר ככזה לידי התובעת.

3.השיק שהופקד על סך של 18,000 ₪ חולל. בנסיבות אלה הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ וניתנה רשות להתנגד לשטר. במהלך דיון ההוכחות היו חלוקים הצדדים לגבי מערכת ההתחשבנות הכספית בינם. בשל כך ניתנו בידי הצדדים מספר אפשרויות לבדוק את מערכת ההתחשבנות הכספית בינם לאורך השנים, וזאת כדי לעמוד על יתרת חובו של הנתבע כלפי התובעת ולייתר הדיון במחלוקת בתיק זה. לאחר מספר פגישות בין הצדדים והגשת תחשיבים לתיק בית המשפט, משלא הגיעו הצדדים להסכמה על גובה חובו של הנתבע כלפי התובעת, יש ליתן פסק דין.

4.ויובהר, המחלוקת בפניי נוגעת לאותנטיות השיק. למרות ששאלת היקף חובו של הנתבע כלפי התובעת ונתונים לגבי ההתחשבנות הכספית שבין הצדדים עלו במסגרת הדיונים השונים, מחלוקת זו אינה חלק מהתביעה שהוגשה, באשר זו הוגשה בעילה השטרית ולא בעילה חוזית. הנתונים הנוגעים לכרטסת של הנתבע אצל התובעת ישמשו לכל היותר כראיות נסיבתיות לגובה הסכום שלכאורה היה צריך הנתבע לרשום.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

 דיון ומסקנות:

5.הנתבע טען לזיוף גובה הסכום בשיק. אין חולק כי השיק נמסר לתובעת עם סכום בספרות בלבד וניתנה בידי מנהל התובעת הרשאה מאת הנתבע להשלים את פרטי השיק. אין גם חולק בין הצדדים כי הסכום בשיק שונה, והמחלוקת היא מי מבין הצדדים שינה את הספרות בשיק. לאור כך הנטל להוכיח אותנטיות השיק מוטל על התובעת.

התובעת סייעה לתובע לרכוש משאית וזאת לאחר שמשאיתו נשרפה. על המשאית הותקנה גם רמפה וארגז בעלות נוספת. לנתבע לא היה די כסף אותה עת לרכוש את המשאית ולכן מימנה התובעת חלק מעלות המשאית. הנתבע ביקש להפסיק עבודתו אצל התובעת ולכן נדרש להשיב לתובעת חובו כלפיה. לצורך התחשבנות בין הצדדים הגיע הנתבע למשרדי התובעת ביום 18/11/13.

6.על-פי תצהירו של מר כץ מנהל התובעת, ביום 18/11/13 הגיע הנתבע לצורך התחשבנות סופית בין הצדדים (סע' 13). הדבר הוצהר גם בתצהירה של מנהלת החשבונות, הגב' סיגל בן דוד (סע' 3 לתצהירה).

בהתאם לתצהירי התובעת נכון לאותו מועד היה חייב הנתבע לתובעת 35,000 ₪ עבור ארגז המשאית + 17,000 ₪ עבור הרמפה + 15,000 ₪ בגין מקדמה ששולמה עבור המשאית = סה"כ 67,000 ₪. התובעת היתה חייבת לנתבע אותה עת עבור שירותיו 8,427 ₪, סכום שקוזז מחובו (סע' 6 לתצהיר הגב' בן דוד). משאין מחלוקת שהנתבע שילם באותו מעמד 40,000 ₪ במזומן, נותרה לטענת התובעת לנתבע יתרת חוב כלפיה של 18,573 ₪ שעוגלה לטענתה לסכום של 18,000 ₪ - הוא הסכום שרשם הנתבע לטענתה בשיק (סע' 9 לתצהיר בן דוד וסע' 15 לתצהיר כץ).

7.גירסה זו אינה תואמת לעדותה של הגב' בן דוד בבית המשפט.