דומיקאר בע"מ נ' שמואלי

מונחת בפני תביעת פח בסך של 2,000 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה רכב התובעת חנה בחניה מוסדרת ולפתע הרכב של הנתבע ומבלי ששם לב לקורה בדרך פגע ברכבה של התובעת בחלקו האחורי, תוך שגרם לו נזק. הנתבע הכחיש גרסת התובעת וטען כי לא ברור על מה מבססת התובעת את טענותיה העובדתיות לפיהן פגע רכבו לכאורה ברכב של התובעת.

שמעתי את עדותו של הנתבע בלבד, זאת מאחר שהנהג מטעם התובעת הוא תייר שלא ניתן להביאו למתן עדות.

באת כוח התובעת חקרה את הנתבע שהכחיש שהיה מגע בין כלי הרכב או תאונה כלשהי אף כי אישר שהחליף פרטים עם הנהג של התובעת.

באת כוח התובעת טענה בסיכומיה כי משהוכח שהנתבע ירד מרכבו ובדק את הרכבים לאחר שב"כ התובעת הטיח בפניו כי פגע בו מאחור, הרי שאדם שמתנהג בצורה זו מעיד על כך שהתאונה התרחשה. עוד הוסיפה באת כוח התובעת כי רכבו של הנתבע הוא רכב מסחרי בעוד שרכב התובעת קטן, ולכן יכול להיות שעקב כך הנתבע לא הרגיש במכה.

ב"כ הנתבע ביקש לדחות את התביעה וטען כי בהודעת הנהג לא צוין מקום האירוע וכי התיאור היחידי שכלול בתיאור המקרה הוא "רכב משאית פגע ברכבנו". עוד הפנה בא כוח הנתבע שבחוות דעת השמאי אין תיאור של הנזק ומה גם שהתמונות צולמו חודשיים לאחר האירוע הנטען בכתב התביעה, זאת גם זאת לא צורפו חשבוניות שלפיהן שולם בגין תיקון כלשהו.

לאחר ששמעתי את העדות של הנתבע ובחנתי את המוצגים שהונחו על שולחני, באתי למסקנה כי עלי לדחות את התביעה. מסכים אני עם טענת באת כוח התובעת שקיימת סבירות על פי הנסיבות ששני כלי הרכב פגעו זה בזה, אך בהיעדר ראייה נוספת מלבד האמירה כי "משאית פגעה ברכבנו" שהיא עדות שמיעה לכל דבר, אין ניתן לקבוע ממצא עובדתי אף ורק מאחר שממצא זה נראה סביר. כמות הראיות המונחת לפני מציבה את התביעה בגדר תביעה שלא הופרכה אך לא הוכחה. אני ער לכך כי קיימת מניעה אובייקטיבית להביא את הנהג מטעם התובעת למתן עדות אך יחד עם זאת, אין בכך כדי להפחית מכמות הראיות הנדרשת להוכחת התביעה ואין בכך כדי להטיל על הנתבע את הנטל להוכיח כי גרסת נהג התובעת אינה אמת.

מעבר לנדרש אוסיף, שהרכב נבדק חודשיים לאחר התאונה שעה שאין לפני תיעוד בתמונות של נזק מיד אחרי התואנה. במצב זה , ניצב סימן שלאה לגבי הקשר הסיבתי בין התאונה והנזק הנטען גם אילו קבעתי כי התאונה הוכחה וכי הנתבע אשם בה.

לא זו אף זו, התובעת טענה בכתב התביעה כי תיקנה את הרכב ושילמה בגין התיקון לנותני שירותים. ברם, התובעת לא צירפה את הקבלות בגין התיקון. משתוקן הרכב, הראיה הטובה ביותר היא הקבלות ולא חוות דעת השמאי. נוכח אי הגשת הקבלות יש לקבוע כי שיעור הנזק לא הוכח.