תא"מ 9760-03-14 קרדן רכב בע"מ ואח' נ' מזרחי ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד במסגרתן מבקשים הצדדים להשית איש על רעהו האחריות לנזקי רכוש שנגרמו לכלי הרכב שבבעלותם בעקבות תאונת דרכים בה היו מעורבים מיום 4.9.13 בסמטת הסולטן בירושלים.

התובעת הינה הבעלים של רכב מסוג מזדה 3 מ.ר. ******* (להלן: "רכב התובעת"). הנתבעת הינה הנהגת בזמנים הרלוונטיים לתביעה והבעלים של רכב מסוג יונדאי, מ.ר. ******* (להלן: "רכב הנתבעת").

2.אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, בעת עמידה בצומת מרומזר תוך ציות למופע אור אדום הגיח רכב הנתבעת בחוסר זהירות וללא תשומת לב לנעשה בדרך ומבלי לשמור מרחק פגע ברכב התובעת מאחור.

3.אליבא דגירסת הנתבעים כפי שנטענה בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, רכב הנתבעת עמד בצומת מרומזר תוך ציות למופע אור אדום, רכב התובעת שנסע אחרי רכב הנתבעת החל להיכנס לנתיב ההשתלבות הפונה לימין. או-אז, הבחין שהמשך הנתיב חסום על ידי ניידת משטרה משכך ניסה לסטות שמאלה לצורך התחמקות מהמחסום המשטרתי ותוך כדי ניסיון להשתלב בנתיב נסיעת רכב הנתבעת.

4.ביום 11.1.15  התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של הנהגים באשר לנסיבות קרות התאונה. העדים שבו על עיקרי גירסאותיהם.

5.לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לביהמ"ש ושמעתי את עדויות הצדדים, הנני מעדיף את גרסת הנתבעת על זאת של עד התובעת. להלן נימוקיי.

ראשית, התובעת אומנם לא הציגה תמונות של מוקד הנזק ברכבה ואולם, על פי ההודעה על קרות התאונה שהוגשה לתיק עולה, כי רכב התובעת ניזוק בצידו האחורי-שמאלי. מתמונות של רכב הנתבעת עולה כי מוקד הנזק ברכבה הינו בצידו הימני-קידמי. מוקדי הנזק מתיישבים עם מצב בו אחד מכלי הרכב סטה לכיוון נתיב הנסיעה של הרכב האחר ואינם מתיישבים עם מנגנון הפגיעה הנטען על ידי התובעת בדמות 'חזית- אחור'. עובדה זו, כאמור, מתיישבת יותר עם גירסת הנתבעת.

שנית, אף באשר להוכחת שיעור הנזק סבורני, כי התובעת לא הצליחה להרים את הנטל הרובץ לפיתחה בעניין זה. התובעת לא הציגה תמונות הנזק ולא צירפה חוות דעת שמאי רכב. כל שצירפה הינו חשבונית תיקון. סבורני כי אין בראייה די על מנת להוכיח את שיעור הנזק, זאת, אף אם עסקינן בנזק נמוך יחסית שאינו מצדיק הוצאות שמאי רכב.

6.מנגד, סבורני, כי אף התובעת שכנגד לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח טענותיה באשר לשיעור הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מקרות התאונה. שכן, מחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה שכנגד עולה כי הנזקים ברכבה של התובעת שכנגד נבדקו על ידי השמאי למעלה מחצי שנה לאחר קרות התאונה. מכאן, כי נוכח ריחוק הזמן ניתק הקשר הסיבתי והעובדתי בין הנזקים הנטענים שנגרמו בתאונה לבין הנזקים שהוערכו בחוות דעתו.