תא"מ 9719-11-10 מימי הנגב ארגון המים של מושבי הנגב אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' שלום ואח'

האם רשאית אגודה שיתופית, המהווה ספק מים, לחייב את צרכניה, חברי האגודה בחיוב בגין "פחת מים". זוהי השאלה השנויה במחלוקת בהליך שלפניי.

רקע ועובדות:

1.התובעת (להלן גם:- "מימי הנגב") הינה אגודה שיתופית העוסקת במתן שירותי אחזקה ותיקונים של רשתות המים ליישובים שאינם עירוניים במחוז הדרום וכן עוסקת בגביית התשלומים הכרוכים במתן שירותי המים וצריכתם.

האגודה השיתופית הודיה- מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, נמנית על המושבים החברים בתובעת, שנוסדה, בהתאם למצויין בהסכם שבין התובעת ובין הצד השלישי (נספח א' לתצהירי התובעת) "לשם ייעול, ריכוז והסדר הגביה עבור תצרוכת המים, חלוקת המים לחברי המושב ואחזקת רשתות המים במושב לתועלת הכלל והחסכון במים."

הנתבע, תושב מושב הודיה וחבר האגודה השיתופית הודיה, הצד השלישי, מעבד חלקות קרקע שונות במושב וצורך מים לצריכה ביתית ולהשקיית החלקות המעובדות על ידו.

2.התובעת טוענת כי היא סיפקה לנתבע מים לצרכים שונים, בין היתר, עבור עיבוד חלקה או חלקות במושב הודיה. בגין צריכת המים, נותר הנתבע חייב סך 6,814 ₪, נכון ליום הגשת כתב התביעה.

3.הנתבע טוען כי הוא אינו חייב בתשלום הסכום הנדרש ובפיו שתי טענות כנגד החוב:

האחת, פירעון סכום יחסי מהחוב הנטען- עובר למועד הגשת כתב התביעה, ביום 28/10/10- שילם הנתבע סך של 1,134.57 ₪ על חשבון החוב הנטען ולפיכך טוען, יש להפחית סכום זה מהסכום הנדרש לתשלום.

ביחס לטענה זו, שאינה הטענה העיקרית בהליך, אומר כבר עתה, כי טענה זו נכונה. עיון בתדפיסי החשבון של התובעת מלמד, כי התשלום שולם עובר להגשת התביעה. אמנם, לאחר הגשת התביעה נצברו חיובים שונים בחשבונו של הנתבע (שעל פי הנטען טרם נפרעו), אלא שהם אינם חלק מהתביעה כאן ולפיכך, יש להפחית את הסכום האמור מסכום התביעה כבר בשלב זה.

השנייה, היא הטענה העיקרית נושא הדיון- ביחס לאופן חישוב התשלום הנדרש וגבייה שלא כדין.

כפי שטען התובע בכתב הגנתו, חוייב הנתבע בחשבונות המים בחיובים מופרזים בגין 'פחת' מים. בכתב הגנתו טען הנתבע, כי התובעת לא נתנה הסבר, כיצד בוצע תחשיב הפחת, האם נגבה באופן שווה מכלל חברי האגודה ומדוע עיקר הפחת מחויב תחת תעריף הצריכה הביתית.