תא"מ 9639-04-14 דבאח נ' אסולין ואח'

ביום 6.4.14 הגיש התובע, קבלן שיפוצים, תביעה בסך 35,047 ₪, נגד הנתבעים, לאחר שאלה, לטענתו, לא שילמו לו את מלוא התמורה עבור עבודות שיפוץ אשר ביצע בביתם, כמוסכם ביניהם. בכתב התביעה נטען כי עבור העבודה שהוזמנה הוסכם כי הנתבעים ישלמו לתובע סך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. במהלך העבודה נתווספו עבודות שונות בסך 16,650 ₪. הנתבעים, נטען, שילמו על חשבון ביצוע העבודות סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. נוכח זאת, נטען, הנתבעים חבים לתובע סך של 55,047 (46,650 ₪ בתוספת מע"מ) ממנו יש לנכות את הסכום ששילמו הנתבעים, 20,000, ₪, כך שעדיין נותר להם חוב בסך 35,047 ₪. לטענתו, יום לפני גמר עבודות הצבע שלחו לו הנתבעים הודעה בה בקשו ממנו לעזוב את ביתם מבלי ששילמו לו את יתרת הסכום. כמו"כ, נטען כי הם סרבו לאפשר לו להוציא את הציוד שהביא עמו מביתם.

2. ביום 3.7.14 עקב היעדרות הנתבעים מהדיון שהתקיים באותו היום, ניתן פס"ד בהעדרם, בו הוריתי כי על הנתבעים לשלם, ביחד ולחוד, לתובע סך של 25,000 ₪ וכן סך של 16,650 ₪, תוך 30 יום. כן חויבו הם לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ תוך 30 יום. כן הוריתי לנתבעים להעביר את כל הציוד המפורט בפרוטוקול ובת/2, אשר צורף לכתב התביעה, לידי התובע תוך 14 יום. במידה והדבר לא ייעשה יהא בכך משום בזיון ביהמ"ש.

3.ביום 23.7.14 הוגשה בקשה לביטול פסה"ד מטעם הנתבעים בה נטען כי המבקשים לא קבלו הזמנה לדיון שנערך. ביום 2.9.14 נעתרתי לבקשתם בכפוף לתשלום הוצאות לצד שכנגד בסך 400 ₪ תוך 30 יום וקבעתי כי רק לאחר קבלת אישור על התשלום, יבוטל פסה"ד ויקבע דיון במעמד 2 הצדדים. ביום 30.11.14, נוכח הודעת התובע על קבלת התשלום, ביטלתי את פסה"ד מיום 3.7.14 וקבעתי דיון. ביום 19.1.15 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים בו הוכחשו טענות התובע. נטען בו כי אין יריבות משפטית בין הנתבעים לתובע ולא היה להם כל קשר משפטי או עסקי עמו ומטעם זה יש לדחות התביעה נגדם. לטענתם, סעיד דבאח היה מנהל העבודה וכי ההסכם והקשר היה עמו ולא עם התובע, עמיר דבאח. כן נטען כי בין הנתבעים למר סעיד הוסכם על ביצוע עבודות שיפוצים, ולאחר מו"מ הוסכם על סכום כולל של 30,0000 ₪. התובעים שילמו עבור העבודות 20,000 ₪ ונותר להם חוב בסך 10,000 ₪ אותו התחייבו לשלם בתום העבודה. לטענתם, דבאח נעלם ולא סיים את העבודות. כן צויין כי הכספים הועברו גם לתובע כשליח של סעיד. כן נטען כי התובע ו/או סעיד צרף לכתב התביעה המסמכים אשר נכתבו על ידו ללא קשר לעבודות שבוצעו בפועל וללא קשר להסכמות אליהם הגיעו הצדדים. כן טענו כי רשימת העבודות הנוספות בתביעה הינה "פיברוק". לטענתם התובע ו/או סעיד גרמו לנזקים ניכרים תוך כדי העבודה לדירה ולריצוף הדירה בסלון ובחצר. כן נטען כי התובע ו/או סעיד הגיעו לעבודה בבקרים למשך שעה-שעתיים ונעלמו תוך שהם משאירים את הבית פתוח. הואיל ולטענתם העבודות לא הושלמו ונגרמו נזקים עצומים לבית בכוונתם להגיש תביעה נגד התובע ו/או סעיד. לטענתם, בכל פעם שפנו אליו להשלמת העבודות היה דוחה אותם. כן נטען כי לא הושאר ציוד בביתם. לאחר עזיבת התובע ו/או סעיד, נטען, הם נאלצו להביא בעלי מקצוע אחרים על מנת שישלימו את העבודות ויתקנו את הנזקים שנותרו והתובע ו/או סעיד איימו על בעלי המקצוע והבריחו אותם.

4.ביום 2.2.15 התקיים דיון בפני בו המלצתי לצדדים לבצע הליך גישור באמצעות מגשרת ללא תשלום. התקיים הליך גישור מחוץ לאולם ביהמ"ש אך הוא לא צלח. הצדדים הסכימו לפנות לבורר בשכר אשר ימונה ע"י ביהמ"ש והתיק הועבר למסלול של בימ"ש שלום.

5.ביום 16.4.15 ניתן פסק בוררות ע"י הבורר צביקה רום, אשר הומצא לביהמ"ש ביום 4.5.15.

6.ביום 7.5.15 הגיש התובע בקשה לאישור פסק הבוררות. באותו היום הוריתי לנתבעים להגיב לפסק תוך 20 יום. אישור המסירה על החלטה זו לנתבע 1, חזר כ"נמסר לידיו". הנתבעים לא הגישו כל תגובה.

7.נוכח האמור, הנני מאשרת את פסק הבוררות מיום 16.4.15, אשר הוגש לביהמ"ש ביום 4.5.15.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ה, 07 יולי 2015, בהעדר הצדדים.