תא"מ 9631-05-12 סביליה נ' מרינברג

ביום 02/07/2012, בהעדר הגנה, ניתן על ידי פס"ד.

ביום 23/4/2014 במסגרת פס"ד בע"ר 50185-01-14, קבע כב' השופט נאסר ג'השאן, בין היתר, כי סעיף 9 של פסה"ד, כי יש בפי המבקש הגנה אפשרית כנגד התביעה גופה וכי נראה, כי די בכך, כדי להצדיק פתיחת שערי בית המשפט בפניו, למען יוכיח את הגנתו.

לאחר שהומצאו סימוכין לקיום התנאי הכספי שנקבע בסעיף 11 של פסה"ד הנ"ל, זומנו הצדדים בהחלטה מיום 08/05/2014, לדיון בבקשה הראשונה של הנתבע לביטול פסה"ד, זו מיום 25/12/2011.

הדיון התקיים ביום 10/07/2014.

בראשית הדיון עמד לחקירה נגדית מר אביב אלהרר, המוסר מטעם המבקש, וחקירתו התארכה מעל ומעבר לדרוש על גבי 5 עמודי פרוטוקול.

לאחר מכן, העיד המבקש עצמו (עמוד 6 לפרוטוקול) ובין היתר העיד, כי הוא שכיר בחברת גבעון ולא סבר, כי רלבנטי לצרף תלושי שכר להוכחת טענת השכירות הנ"ל. בעל המניות באותה חברה הוא אביו אשר נפטר זה מכבר ואין היא פעילה למן אוקטובר 2012. בהמשך העיד, במענה לשאלה, האם ביצע מטעם החברה את הזמנת העבודה של המשיב – "אני חושב שכן".

כאשר נשאל, האם החברה קיבלה הזמנות עבודה (מ/1) בכתב יד על גבי פתק ענה "כי זה לא פתק. כי היה בחברה פנקס קטן". במענה לשאלת ביהמ"ש, העיד, כי התאריך על מ/1 הוא, 10/05/2011.

המבקש העיד, כי אכן מ/1 אינו נושא את פרטי החברה, אלו היו צריכים להיות על גבי חותמת לפי עדות המבקש, אך "כנראה זה לא עבר בצילום".

בחנתי את סיכומי המבקש מיום 13/7/2014 הפרוסים על גבי 9 עמודים, כמו גם את סיכומי המשיב מיום 27/7/2014 הפרוסים על גבי 4 עמודים.

סיכומי המשיב נמסרו למבקש עוד ביום 26/11/2014 וביום 30/11/2014 הודיע ב"כ המבקש, כי אין בדעתו להשיב לסיכומי המשיב.

דומני, כי לאחר קביעת ביהמ"ש בפסה"ד שברישא, היינו, כי יש לפתוח את דלת ביהמ"ש בפני המבקש, נוכח טיב טענותיו יהא זה סר טעם לו אחליט אחרת כעת.