תא"מ 9577-01-15 אמדוקס (ישראל) בע"מ נ' הראל ואח'

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.רכב התובעת נפגע בתאונת דרכים שבה היו מעורבים ארבעה כלי רכב. רכב התובעת היה הרכב השני, כאשר הרכב הראשון עצר בשל עצירה פתאומית לפניו. בהמשך, נפגעו רכב התובעת ורכב הנתבעים 1 ו- 3.

הצדדים אינם חלוקים על חובת הנתבעים לפצות את התובעת, בגין הנזקים שנגרמו לרכבה, אלא המחלוקת היא בין הנתבעים לבין עצמם: אם הנתבע 3 הדף את רכב הנתבעת 1, או פגע קלות ברכב רק לאחר התאונה בין הנתבעת 1 לרכב התובעת, ללא הדיפה וללא שהיה בתאונה השניה כדי להשפיע על הנזק ברכב התובעת.

2.לטענת הנהג ברכב התובעת (להלן: הנהג) נעצר עקב בלימת פתע רכב שלפניו, ולאחר שהיה בעמידה מוחלטת נפגע מאחור על ידי רכב הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) שהדפה אותו אל עבר הרכב שלפניו. התביעה הוגשה בגין הנזקים שנגרמו הן לחלק האחורי של רכב התובעת והן לחזית הרכב, בצירוף נזקים בגין ירידת ערך – כולם יחד הביאו להכרזה על הרכב כרכב באבדן להלכה.

לטענת הנתבעת הבחינה תוך כדי נסיעתה שהרכבים שלפניה עומדים ולא נוסעים והחלה בבלימה, ותוך כדי הבלימה נדחפה מאחור על ידי רכב הנתבע 3 (להלן: הנתבע) ורכב לאחר מכן פגעה ברכב התובעת שהיה לפניה.

לטענת הנתבע הבחין בתאונה המתרחשת לפניו ובלם, ובסוף הבלימה פגע באופן קל מאוד ברכב הנתבע שנעצר לפניו. הנתבע מכחיש כי פגע ברכב הנתבעת כאשר זו הייתה בנסיעה, וכי הדף אותה או דחף אותה קדימה לעבר רכב התובעת.

דיון והכרעה

3.לאחר שהתרשמתי מעדויות הנהגים וטענות הצדדים, ומהראיות שהוגשו, אני קובעת כי התאונה התרחשה כך: רכב התובעת נעצר מבלי לפגוע ברכב שלפניו, ונפגע מאחור פגיעה אחת יחידה ועוצמתית מרכב הנתבעת. טרם הפגיעה של רכב הנתבעת ברכב התובעת, נפגעה הנתבעת מאחור על ידי רכב הנתבע.

4.הנתבע בעדותו, בתשובה לשאלות בית המשפט, הבהיר כי התמונות צולמו על ידו לפני שהוזזו כלי הרכב ממקומם. לפיכך, אני רואה בתמונות שהוגשו במסגרת נ/1 כתיעוד של מיקום כלי הרכב לאחר התאונה, והמסקנות אליהן הגעתי מבוססות בעיקר על מיקומים אלה. עוד לקחתי בחשבון את אופי ומיקום הנזקים בכלי הרכב.

מצאתי כי אין בידי לקבל את גרסת הנתבע, בשל אלה:

ראשית, הנתבע טען שפגע ברכב הנתבעת לאחר שרכב הנתבעת כבר נעצר, פגיעה קלה כפי שהוא מתאר. אם הדברים היו מתרחשים כפי שטען הנתבע, היה רכבו צריך להימצא לאחר התאונה קרוב מאוד ואף צמוד לרכב שלפניו. ואולם, רכב הנתבעת נעצר במרחק ממשי מרכב הנתבע. כפי שנראה בתמונות רכב הנתבע נעצר בצד שמאל של הדרך, במקביל לשפת הכביש. מרחק זה מעיד על כך שגרסת הנתבע אינה יכולה להתקבל. המרחק שנוצר בין רכבי הנתבעים מעיד על פגיעה חזקה מאוד של הנתבע ברכב שלפניו, או על פגיעה תוך כדי נסיעת רכב הנתבע. אופי הנזקים ברכבי הנתבעים מעידה על כך שהפגיעה של רכב הנתבע ברכב הנתבעת לא הייתה פגיעה רצינית וקשה: רכב הנתבעת פגוע רק באופן קל מאחור ותמונות של חזית רכב הנתבע אינן מעלות כי נגרם נזק ממשי.

שנית, הנתבע העיד כי סטה שמאלה לשוליים תוך כדי בלימה, כדי להיות בטוח שהוא לא יפגע ברכב שלפניו. התמונה שמראה את מיקום רכב הנתבע לאחר התאונה, אינה מציגה כל סטייה של הרכב לכיוון שמאל אלא הוא נעצר במקביל לשפת הכביש כאשר הסטייה היחידה שניתן לראות היא סטייה ממשית של רכב הנתבעת. אמנם, אין בשוני זה בין גרסת הנתבע לבין הנראה בתמונות השלכה על קביעת האחריות לתאונה, אולם יש לה השלכה על מהימנות עדותו של הנתבע.

5.הנתבע ביקש כי בית המשפט יכריע, בין השאר, על בסיס דברים שהשמיע חייל שהיה עד לתאונה, על פיהם הוא אינו אחראי לאירוע. אין בידי להיעתר לבקשה זו: החייל לא זומן למתן עדות, ולא ניתן הסבר מדוע נמנע הנתבע מזימנו. בנסיבות אלו, מאחר שהנתבע סבור שדברי החייל תומכים בגרסתו, היה על הנתבע לדאוג לזימונו כעד ועל כן אני זוקפת את אי זימון החייל לחובת הנתבע.

בהעדר החייל, וללא חקירה נגדית שלו, לא ניתן לקבל את הסבר החייל למיקומי הרכבים לאחר התאונה ולא ניתן לוודא או לקבוע כי תוכן הדברים שמסר החייל לנתבע הם התרשמות אמיתית ומלאה של האירועים שהתרחשו.

6.כפועל יוצא, אני מקבלת את גרסת הנתבעת, כי הייתה במהלך בלימה כאשר היה מגע בינה לבין רכב הנתבע. עם זאת, אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מאחריות לאירוע. אני קובעת את אחריותה של הנתבעת לנוכח עדותה, כי הבחינה באופן פתאומי כי הרכבים שלפניה עומדים, ולא ראתה אורות בלימה (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 19-22). לא ברור איך יכלה לנסוע בדרך כאשר רכבים לפניה נעצרים והיא אינה מבחינה בכל בלימה שהיא. בנוסף, מאחר שגם בעצירה מוחלטת בכביש, חייב נהג ללחוץ על דוושת הבלם, היה על הנתבעת לראות את אורות הבלימה גם אם הרכבים שלפניה נעצרו, ולא רק במהלך העצירה. מכאן, ניתן להסיק שתשומת ליבה של הנתבעת לא הייתה נתונה לנסיעה ולדרך.

7.על בסיס הראיות ובהתאם למבחן הסבירות, אני קובעת כי הנתבעת הייתה פוגעת ברכב התובעת פגיעה ממשית גם אלמלא פגיעתה מאחור מרכב הנתבע:

רכב התובעת נעצר לאחר התאונה כשהוא במרחק ניכר לפני רכב הנתבע, כפי שהעיד הנהג בתשובה לחקירה נגדית (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 26-30). מדובר במרווח של מספר מטרים אשר לדברי העד, יכול היה להיכנס בו רכב נוסף. הדיפה למרחק משמעותי מעידה אף היא על מהירות נסיעה גבוהה ועוצמת פגיעה חזקה.

עוצמת הפגיעה של הנתבעת ברכב התובעת עולה מתמונות הנזק בהן נראה כל החלק הקדמי שמאלי ברכבה כשהוא מעוך ומפורק. כמו כן, עלות תיקון הנזק שנגרם במוקד האחורי ברכב התובעת הוא בסכום שקרוב ל- 25,000 ₪. שני אלה מצביעים על מהירות נסיעה גבוהה של הנתבעת כאשר פגעה ברכב התובעת.