אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' עמית

בפניי תביעת התובעת בהליך של סדר דין מהיר, על נזקים שנגרמו לרכב שהוחכר ממנה (עסקת ליסינג), בשל פגיעה נטענת של הנתבע.

לטענת נהגת התובעת, הגב' חייבי, עת עמדה בצד ימין של הכביש ב"חנייה כפולה" והמתינה להכנס לחניה, יצא לפתע הנתבע מחנייה בין שני בניינים משמאלה בנסיעה לאחור, פגע ברכבה בכנף שמאלית אחורית ונסע מהמקום. לטענתה, מייד לאחר התאונה יצאה מהרכב ומאחר שרכב הנתבע עמד ברמזור אדום, הספיקה לרשום את מספר הרכב. כך אותר הנתבע. מכאן טוענת התובעת לאחריות הנתבע לנזקיה.

מנגד טען הנתבע כי אינו מכיר את האירוע וכי קיבל פנייה ראשונה בנוגע לאירוע כתשעה חודשים לאחר התרחשותו לכאורה. עוד טען הנתבע כי חוות דעת השמאי מטעם התובעת נערכה כשמונה חודשים לאחר האירוע באופן שמעלה את האפשרות כי הנזקים אינם קשורים בתאונה.

בפניי העידו הגב' חייבי והנתבע.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

לא מן הנמנע כי האירוע לו טוענת נהגת התובעת קרה ואולם אין אני נדרש לקבוע ממצא בעניין זה. אני מוצא כי ממילא יש בחלוף הזמן בין מועד האירוע הנטען (20/10/13) לבין המועד בו נבדק הרכב וניתנה חוות דעת השמאי (17/6/14), כדי לנתק הקשר הסיבתי הנדרש בין האירוע לבין הנזק.