תא"מ 9308-05-15 סיטבון ואח' נ' עמותת קומי אורי ואח'

 צד ג' החברה לפיתוח נצרים בע"מ

1. לפניי בקשת פסלות.

    

2. ההליכים

   לצורך הבנת הבקשה אין מנוס מסקירת ההליכים שהתנהלו בין הצדדים עד כה, לרבות הטענות שנטענו בגדרם.

   התובע הוא חקלאי אשר טוען כי הנתבעת לא שילמה לו עבור ירקות שסיפק לה בשנת שמיטה. התובע אוחז בשיק של הנתבעת על סך של 50,000 ₪ אשר נמשך לפקודתו, ולאור האמור הוא הגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן בטענה לפיה התובע לא סיפק לה את הירקות, ובטענה נוספת לפיה את השיק קיבל התובע ממנהלה הזמני של העמותה – מר איצקוביץ' – ללא ידיעת העמותה. הרשמת הנכבדה קיבלה את ההתנגדות והורתה לצדדים להגיש כתבי טענות בהתאם לכללי סדר הדין המהיר הקבועים בפרק טז1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

    

3. בהמשך להחלטת הרשמת הנכבדה הגיש התובע כתב תביעה בו הוא טוען כי הנתבעת חייבת לו סך של 43,695 ₪ בגין הירקות שסיפק לה, וסכום נוסף של 23,400 ₪ בגין ארגזי הפלסטיק בהם סופקו הירקות ואשר לא הושבו לו. לשם הוכחת טענותיו צירף התובע לכתב התביעה תעודות משלוח בהן נכתב כי הירקות סופקו לגוף בשם "החברה לפיתוח נצרים" (להלן – "חברת נצרים").

   הנתבעת הגישה כתב הגנה בגדרו נטען כי הירקות לא סופקו לה אלא לחברת נצרים, וכי היא – הנתבעת – רכשה את הירקות מחברת נצרים ושלמה לה עבורם את מלוא התמורה. הנתבעת טוענת כי ככל שיש לתובע טענות עליו להפנות אותן כלפי חברת נצרים, ובהמשך לכך הגישה הנתבעת הודעת צד ג' נגד חברת נצרים.

   חברת נצרים הגישה כתב הגנה באמצעות מנהלה – אליהו אוזן. בכתב הגנתה טוענת חברת נצרים כי הנתבעת פנתה לאוזן וביקשה ממנו לספק לה ירקות בשנת שמיטה בהתאם להיתר החזון איש וללא שימוש בהיתר המכירה של הרב קוק. אוזן הסכים לבקשה וכך גם חקלאים נוספים מן הישוב בני נצרים, וכולם התאגדו תחת חברת נצרים לשם אספקת הירקות. דא עקא, שחקלאי בני נצרים לא יכלו לספק את מלוא צרכיה של הנתבעת ועל כן זו הייתה צריכה להתקשר עם חקלאים נוספים. הנתבעת בקשה את עזרתו של אוזן באיתור חקלאים נוספים, וזה הפנה אותה למספר חקלאים, בהם התובע. או אז, התברר כי הנתבעת אינה מוכנה להתקשר עם התובע כיוון שהוא איננו שומר שבת. על כן הוסכם כי גם ההתקשרות עם התובע תהיה דרך חברת נצרים. עם זאת, אוזן מוסיף וטוען כי היה ברור לכל שבכל הנוגע לתובע ההתקשרות בין הנתבעת לחברת נצרים הייתה "פורמט עבודה בלבד" – כלשונו – ולכן המשא ומתן שקדם להתקשרות התקיים ישירות בין מנהל הנתבעת – איצקוביץ' – לבין התובע. לדברי אוזן, במסגרת המשא ומתן דרש התובע מהנתבעת שיק בטחון לפקודתו ואיצקוביץ' נעתר לדרישה ומסר לו את השיק נושא דיוננו, שהוגש לבסוף לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. להשלמת התמונה מציין אוזן בשם חברת נצרים, כי למרות שהחברה סיפקה את הירקות הנתבעת נותרה חייבת לה סך של 800,000 ₪, ורק לאחר משא ומתן שניהלו הצדדים הושגה פשרה בסכום של 400,000 ₪. אוזן מציין כי פשרה זו לא כללה את החוב לתובע, אשר בחר לפתוח בהליכי ההוצאה לפועל על יסוד השיק שהיה בידיו.

    

4. אחר הדברים האלה התקיימה לפניי ישיבה מקדמית בה נכחו מלבד באי כוח הצדדים גם התובע, נציג הנתבעת ומר אוזן. ישיבה זו, שבסיומה נקבעה התובענה לשמיעת ראיות, היא שעומדת ביסוד בקשת הפסלות.