תא"מ 9287-10-15 קשר רנטאקר בע"מ נ' דקל

לפניי תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 7,103 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת, בעטיה של תאונת דרכים מיום 29.5.15 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה בשעה 09:00, או במועד סמוך לכך, ברחוב יעל מרום בפתח תקווה, והיו מעורבים בה רכב התובעת מסוג סקודה, נהוג בידי גב' לירן גולדשטיין (להלן: "נהגת רכב התובעת") ורכב הנתבע מסוג פורד קונקט, נהוג בידי הנתבע.

המחלוקת בין הצדדים נסבה על אופן התרחשות התאונה. לטענת נהגת רכב התובעת, גב' לירן גולדשטיין, עת יצאה מחנייה במפרץ חניות ברחוב, כאשר סיימה את הנסיעה לאחור כדי לצאת מהחנייה והייתה בעצירה מוחלטת, על מנת לשלב הילוך לנסיעה קדימה, או-אז, רכב הנתבע, אשר עקף רכב שעמד מלפניו בנתיב, עלה על אי התנועה ופגע ברכב התובעת מאחור. מנגד, לטענת הנתבע, הוא החל לעקוף רכב צד שלישי, אשר עמד בנתיב הנסיעה בשל תאונה אחרת, שאינה קשורה לתאונה נשוא התביעה. או-אז, רכב התובעת, אשר הוסע לאחור פגע בו וכתוצאה מכך ארעה התאונה.

התקיים בפניי דיון בו נשמעו עדויותיהם של נהגת רכב התובעת, גב' לירן גולדשטיין, וכן של הנתבע. בנוסף, הוגשו לעיוני טפסי הודעה, תמונות ממקום התאונה (ת/1 ו-נ/1), תמונות נזק לרכבים המעורבים וסרטון שצולם לאחר התאונה, בו נשמעים חילופי הדברים בין הנהגים המעורבים ופרשנותם בזמן אמת לנסיבות התרחשות התאונה (ת/4). לאחר שעיינתי במכלול חומר הראיות בתיק, אני סבורה, כי יש לחלק את האחריות לגרם התאונה בין הנהגים המעורבים באופן בו הנתבע יישא ב-75% מהאחריות ואילו נהגת רכב התובעת תישא ב-25% ממנה. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

ראשית, ראיתי לקבל את גרסת נהגת רכב התובעת, באשר לאופן התרחשות התאונה ולהעדיף אותה על פני גרסת הנתבע.

אני קובעת בזה, כי גרסת נהגת רכב התובעת, באשר לתרחיש התאונה הנכון, הינה הגיונית וסבירה יותר מגרסתו של הנתבע והיא אף מתיישבת טוב יותר עם מוקדי הנזק ברכבים המעורבים ואופיים (פגיעת מעיכה בצד שמאל אחורי ברכב התובעת ופגיעת מעיכה בצד ימין קדמי ברכב הנתבע). עדותה של נהגת רכב התובעת, הייתה עקבית, ברורה ואמינה. גרסתה הראשונית של נהגת רכב התובעת, כפי שנמסרה לתובעת ביום התאונה (ראו טופס הודעה מפורט מטעמה), נותרה יציבה אף בעדותה בבית המשפט. היא לא נסתרה ואף לא התערערה במסגרת חקירתה הנגדית. אני מקבלת את גרסתה של נהגת רכב התובעת וקובעת כי במועד התאונה, רכב התובעת נמצא בעמידה כשהוא מיושר בנתיב.

שנית, בעוד טופס ההודעה מטעם נהגת רכב התובעת (אשר נושא חתימה ותאריך מיום התאונה), מפרט את תרחיש התאונה, באופן זהה לעדותה של נהגת רכב התובעת בדיון, טופס ההודעה של הנתבע (אשר איננו נושא חתימה ותאריך), מפרט בצורה לאקונית, כי רכב הנתבע הוסע כדין בכביש וכי רכב התובעת הוסע לאחור ופגע בו. הודעתו של הנתבע לא מתארת את נסיבות התרחשות התאונה ואף לא צוינה בה העובדה שהנתבע עקף רכב צד שלישי ועלה על אי התנועה. נקל לראות, כי בטופס ההודעה מטעם הנתבע, הושמטו פרטים חיוניים רבים לבירור הילך התאונה הנכון. יש בכך, לטעמי, כדי לפעול לחובתו של הנתבע.