מגריסו נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

תביעה על סך 67,000 ₪ לתשלום תגמולי ביטוח בשל נזק שנגרם לרכב התובע. התביעה מעוררת שאלה בדבר היקפם של הסיכונים המבוטחים על-פי פוליסה לביטוח נזקי רכוש לרכב, בביטוח מקיף.

א.ההליך והצדדים לו

1.בבעלות התובע רכב מסוג אופל אסטרה (להלן הרכב).

2.ביום 16.6.2015 נפגע הרכב וניזוק תוך כדי נסיעה בשל פגיעתו בכלי-רכב חונים (להלן האירוע). במועד האירוע נהג ברכב מר אלחנן חייט (להלן חייט), כשהוא מסיע ברכבו את חברו מר מנחם יאיר משה (להלן משה). התובע לא נכח באירוע; התביעה הוגשה על-ידו מהיותו בעל הרכב. חייט היה מורשה לנהיגה ברכב מטעם התובע; אין על כך מחלוקת, ויש לכך תימוכין בראיות.

3.במועד האירוע ביטחה הנתבעת את הרכב בפוליסה לביטוח מקיף (להלן הפוליסה).

4.לפי חוות-דעת שמאי נושאת תאריך 12.7.2015 (להלן חוו"ד השמאי) נגרם לרכב נזק של אובדן מוחלט באירוע [נספח ב' לכתב-התביעה אשר נתמך בתצהיר התובע מיום 22.8.2016; להלן התצהיר התומך].

5.התביעה הוגשה לאחר שהנתבעת מאנה לשלם לתובע בגין הנזק לרכב שתועד בחוו"ד השמאי. לטענת התובע, על הנתבעת – מבטחת הרכב, לשלם לו על-פי הפוליסה את שווי הרכב בסך של 67,000 ₪.

6.הנתבעת התגוננה מפני התובענה וביקשה לדחותה. לשיטתה, שתי עילות מצדיקות את דחיית התביעה: האחת, מסירת מידע כוזב לנתבעת-המבטחת באופן שכרוך בהכשלה של בירור החבות ומפקיע את הכיסוי הביטוחי על-פי סעיפים 25-24 בחוק חוזה הביטוח (להלן החוק); השניה כיוונה לכך שבשים לב למכלול הנסיבות בהן ניזוק הרכב באירוע, יש לקבוע כי האירוע שקול לגרימת מקרה הביטוח במתכוון, באופן ששולל כיסוי ביטוחי לפי סעיף 26 לחוק.

7.בישיבה מקדמית ראשונה שהתקיימה ביום 9.4.2017 הצהירו הצדדים כך: "ככל שיהא צורך בבירור עובדתי הרי שמדובר בשמיעת הנהג ברכב התובע, והחוקר מטעם הנתבעת, ואין צורך בשמיעת התובע עצמו. אנו מסכימים כי ככל שיהיה צורך בבירור עובדתי, אזי העדים הללו יישמעו מבלי שיידרשו להגיש תחילה את עדויותיהם הראשיות בתצהירים" [עמ' 2 לפרוטוקול ש' 19-15]. נוכח הסכמה זו, ניתנו הוראות בדבר דרכי בירור ההליך [ר' החלטה שם].