תא"מ 9245-02-14

1.תביעה על סך 1,923 ₪, בגין טיפול שבוצע במוסך התובע לרכבה של הנתבעת, וכן תביעה שכנגד על סך 3,136 ₪, בטענה כי הטיפול הנ"ל ברכב הנתבעת נעשה כחלק מעסקת ברטר במסגרתה ויתרו הצדדים הדדית על חובותיהם, שכן לתובע עמד באותה עת חוב לזכות הנתבעת בסך של כ- 2,156 ₪.

תמצית טענות התובע מסתמכות על אישור הנתבעת בחתימתה על נספח 1 לכתב התביעה באשר לסך החשבון בגין טיפולים ברכבה נכון ליום 21.6.09, טיפולים שאינם שנויים במחלוקת. עוד טוען התובע כי הטענה לכריתתה של עסקת ברטר אינה נכונה וכי ממילא ככל שישנו חוב לזכות התובעת אין מדובר בחוב שלו, אלא של אביו, מר רחמים גבעתי, שאינו קשור אליו מבחינה עסקית.

תמצית טענות הנתבעת הינה כי לכל אורך הדרך, ובמיוחד מהלך ההתקשרות נשוא עסקת המצלמות, נוהלו העסקאות עם התובע ואביו יחדיו ללא כל הפרדה, ובפועל המדובר במוסך אחד בו הותקנו המצלמות, אשר בעבורן נתבקשו התוספות, נשוא תעודת המשלוח מס' 1285 ונשוא עסקת הברטר.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, מתוך הראיות שבאו בפני לרבות העדר ראיות מספקות באשר להפרדה העסקית הנטענת בין התובע לבין אביו, לרבות העדר ראיה כלשהי באשר למהות אישיותו המשפטית של התובע ("מוסך קובי גבעתי"), הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להידחות הדדית.

על אף שאין מחלוקת כי עסקת המצלמות בוצעה בעבור המוסך בו עוסק התובע, והתובע אף הודה כי היה מעורב בהדרכת מי מטעמה של הנתבעת באופן התקנתן, וחרף העובדה כי התובע פועל כמוסך מתוך השטח המוחזק ע"י אביו, לא הובאה כל ראיה להפרדה העסקית בין האב לבן (התובע) ואף לא הובאה למעשה כל ראיה באשר למהות אישיותו המשפטית של התובע.

מהעדויות לא ברור באיזה אופן מאוגד המוסך, האם ככל שאכן אינו קשור עסקית עם מר רחמים גבעתי, הינו עוסק מורשה עצמאי, האם התובע הינו שכיר של אמו (ר' עדותו ועדות אביו ולפיה עובד עם אמו), או שמא המוסך הינו העוסק המורשה של האם.

מלבד עדותו המהווה עדות יחידה של בעל דין המעוניין בתוצאות ההליך, לא הובאה כל אסמכתא כאמור, ויתרה מכך, אף לפי עדות התובע בעצמו לא הובהר כי הינו עוסק עצמאי (ודוק, ככל שהינו שכיר של אמו כלל לא ברורה זכותו לתביעה עצמאית).

התובע אף נמנע מהצגת כרטיס טיפולים לרכב או כל אסמכתא אחרת ממנה ניתן יהא ללמוד על טיב אישיותו המשפטית של המוסך ולשייכה בהתאם.

לנוכח הימנעות זו, לא הוכח אפוא כי אין המדובר במתחם פיזי יחיד ומשותף, וכי "מוסך רחמים גבעתי" אינו "מוסך קובי גבעתי", במובן העסקי ובמובן המשפטי.

יתר על כן, התובע הודה בחקירתו כי הפריטים הנקובים בתעודת המשלוח נתקבלו במוסך, וכי הסחורה הורכבה במוסך. ככל שהיה ממש בטענה כי כנגד התוספות, מדוע אישר התובע את תעודת המשלוח בחקירתו הנגדית.