תא"מ 9236-05-16 אלדן תחבורה בע"מ נ' אלעג'ו

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי רכב מס' רישוי 37-835-33 של התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 22.3.2015 בה מעורב רכב מס' רישוי 97-024-35 בו נהג הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב. המחלוקת היא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

לגרסת נהגת רכב התובעת רכב הנתבע (מונית) היה בעצירה מימין לנתיב הנסיעה לפני כניסה לחניון מקום עבודתה. נהגת רכב התובעת הבחינה שרכב הנתבע בעצירה והמשיכה בנסיעה לשמאלו של רכב הנתבע, וכשפנתה ימינה והייתה במהלך כניסה לחנייה לפני רכב הנתבע, רכב הנתבע שהיה בעצירה החל בנסיעה ופגע ברכב התובעת בחלקו האחורי.

לגרסת הנתבע, מנגד, רכב הנתבע היה בעצירה במהלך הורדת נוסע, כאשר רכב התובעת עקף את רכב הנתבע משמאל ותוך כדי פנייה "לא מתאימה" ימינה לחניון, פגע ברכב הנתבע.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים ובחנתי את הראיות, ועל יסוד החומר שלפניי ראיתי להטיל את האחריות חלק את האחריות להתרחשות התאונה בין הנהגים המעורבים כדלקמן:

הנתבע - 75%; נהגת רכב התובעת - 25%.

ראיתי להעדיף את גרסת נהגת רכב התובעת לאופן התרחשות התאונה. עדותה של נהגת רכב התובעת הייתה קוהרנטית וסדורה, ממנה התרשמתי ובה נתתי אמון. גרסת נהגת רכב התובעת בעדותה הייתה עקבית ואחידה לגרסה במהותה שנמסרה בטופס ההודעה (ת/1), והיא מסתברת עם מוקדי הנזק בכלי הרכב, יותר מגרסת הנתבע. רכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, ניזוק במוקד ימין - דלת ימין קדמית, דלת אחורית ימנית וכנף אחורית ימנית, ובתמונות שהוצגו נראים סימני פגיעת פח בחיבור שבין הדלת האחורית ימנית לכנף אחורית מצד ימין וכן סימן בדלת קדמית ימנית (מוקד אותו נהגת רכב התובעת, בעדותה ובגרסה שנמסרה בטופס ההודעה, אינה משייכת לתאונה). לא הוצגו תמונות רכב הנתבע, אולם אליבא שני הנהגים, נקודת המגע עם רכב הנתבע הייתה פגוש קדמי צד שמאל. מוקדי נזק אלה תומכים בגרסת נהגת רכב התובעת כי רכב הנתבע החל בנסיעה כשרכב התובעת היה במהלך פנייה ימינה לחניון לפני רכב הנתבע. אילו רכב הנתבע היה בעצירה בעת התאונה, ורכב התובעת הוא שפגע ברכב הנתבע אגב עקיפתו משמאל ופנייה ימינה לחניון לפני רכב הנתבע (כגרסת הנתבע), סביר שהיו נראים סימני נזק בכנף קדמית ימנית של רכב התובעת, שלא נראו ואף הנתבע מאשר שלא היו (עמ' 4 שו' 25).

בנוסף, לא השתכנעתי מעדותו של הנתבע. אליבא עדות הנתבע, נקודת המגע של רכב התובעת עם רכבו הייתה דלת ימנית קדמית וכי רכב התובעת נעצר במקום ואחר כך נסע לאחור (עמ' 3 שו' 30-31). גרסה מאוחרת זו של הנתבע לעצירת רכב התובעת ונסיעתו לאחור, אינה מוצאת ביטוי בטופס ההודעה ואף אינה עולה בקנה אחד עם קיומה של פגיעה בדלת אחורית ובכנף אחורית ברכב התובעת והיעדר נזק בחלק הקדמי של רכב התובעת. זאת ועוד, הנתבע אישר שהסתכל על הנוסע, שלדבריו פתח את דלת המונית (ובמקום אחר שהיה עסוק עם החזרת הכסף לנוסע) ולא ראה את רכב התובעת (עמ' 4 שו' 11-17 ועמ' שו' 5-6). בכך ניטל עוקצה של גרסתו בנוגע למהלך נסיעת רכב התובעת.