תא"מ 9044-01-14 די. אס. הידור בע"מ נ' מוצרי חשמל חצי חינם בע"מ ואח'

1.תביעה לתשלום סך של 46,289 ₪, בגין יתרת חובה שנותרה לאחר סיום היחסים העסקיים שהתקיימו בין התובעת לבין הנתבעת 1 בשנים 2008-2011.

מהלך תקופה זו, ובמסגרת הקשר העסקי כאמור, סיפקה התובעת לנתבעת 1 סחורה בהתאם לבקשתה, בתחום מוצרי החשמל. הנתבעת 1 הציבה את הסחורה בחנותה ומכרה אותה לצרכנים.

לטענת התובעת, עקב פיגור בתשלומים מהלך התקופה, נצטברה לחובת הנתבעת 1 יתרת חוב גבוהה, ולאחר דרישות ודין ודברים שולם רק חלק מן החוב, כך שנותר לתשלום סכום של 42,766 ₪, בערכים הנכונים ליום 1.5.11.

הנתבעת 2 ערבה באופן אישי לחובות הנתבעת 1, על פי כתב ערבות עליו היא חתומה.

2.הנתבעות התגוננו כנגד התביעה במספר טענות קיזוז.

כך, טוענות הנתבעות כי יש לנכות מסכום החוב בכרטסת בונוס שנתי בשיעור 3% שהיה אמור להיזקף לזכות הנתבעת 1 בשנים 2007-2008, ומסתכם בסכום של 36,696 ₪, זיכוי בסכום של 14,130 ₪ בגין מוצרים פגומים, זיכוי בגין הריביות שחויבו בסכום של 19,993 ₪ בניגוד למוסכם, והנחה בסך 9,132 ₪ בגין מוצרי תצוגה (הנחה בשיעור 30% ולא 15% כפי שניתנה בפועל).

עוד טוענות הנתבעות כי בניגוד למוסכם לא השיבה התובעת לידי הנתבעת 1 שיקים של לקוחות, שחוללו, אך חייבה סכומם בכרטסת, המסתכם בסך של 3,392 ₪.

במסגרת הדיון בהתנגדות הוסכם על מתן הרשות להגן, למעט בנוגע לסך של 10,840 ₪, נשוא חשבונית זיכוי מס' 1062, בגין מוצרים שזוכו. כמו כן, לאחר שהוצגו בפני הנתבעות 2 קבלות של הנתבעת 1 המאשרות קבלת שיקים חוזרים, הופחת רכיב זה לסך של 2,867 ₪.

3.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

נוכח טיב טענות הנתבעות, בבחינת הודאה והדחה וטענות קיזוז, באו הצדדים לכלל הסכמה לפיה יחלו הנתבעות בהבאת ראיותיהן.