תא"מ 901-05 עיריית אשדוד נ' מיטרני

בפני תביעה כספית ע"ס 46,191 ₪ שהוגשה בסדר דין מהיר.

לאחר שמיעת התובענה, ניתן על ידי פס"ד ביום 1.2.12 אשר דחה את התובענה לאור קבלת טענת ב"כ הנתבע כיצד ניתן היה לבצע העברת זכויות בנכס לצד ג', ע"י כונס הנכסים, כאשר מכר את הנכס לצד ג', וזאת כאשר קיים חוב מסים לתובעת.

קיבלתי את טענת הנתבע כי כאשר נמכר הנכס, שולמו כספי המיסים מכספי התמורה ע"י הכונס, ורק אז ניתן אישור התובעת להעברת הזכויות בנכס לצד ג'.

מאחר שהתובעת לא נתנה כל הסבר בעניין זה קבעתי כי התובעת כשלה בהוכחות החוב והתביעה נדחתה.

התובעת הגישה ערעור על פסה"ד מיום 1.2.12 וכב' ביהמ"ש המחוזי בפס"ד מיום 14.6.12 קבע:

"יש לעשות הפרדה בין התקופה בה המשיב החזיק בנכס, לבין התקופה בה הנכס הוחזק ע"י כונס הנכסים. אין חובה על כונס הנכסים לשלם ארנונה בגין התקופה הקודמת להחזקתו בנכס, על כן, לא היה מקום לתמיהה כיצד בוצעה העברת הזכויות בנכס לצד ג', כיוון שלרשות לא היתה אפשרות שלא ליתן אישור להעברת זכויות, ללא קשר לקיומו של החוב".

כב' ביהמ"ש המחוזי ביטל את פסה"ד מיום 1.2.12 והחזיר את התיק להשלמת פסה"ד ולמתן התייחסות לטענות הנתבע בסיכומיו. כב' ביהמ"ש המחוזי עוד הוסיף כי אם נותרה שאלה פתוחה לגבי תשלום חובות בנכס טרם מינוי כונס הנכסים, וכאשר הנתבע טען כי המיסים שולמו ע"י כונס הנכסים, הנטל להוכחת טענה זו מוטל על הנתבע.

עפ"י פסה"ד של כב' ביהמ"ש המחוזי הוחזר התיק לשמיעה בפני.

בדיון שהתקיים בפני ביום 13.9.12 טען ב"כ הנתבע כי: כונס הנכסים שילם לתובעת 27,621 ₪ המהווה למעשה תשלום ארנונה לתקופה של 7 שנים שכן התשלום השנתי הוא מקסימום 3,600 ₪, כי מדובר במשרד קטנטן של 19.4 מ"ר, כי חלק מהתקופה התיישן (1999-2002) וכי לגבי התקופה שלא התיישנה מדובר על 9,000 ₪ מקסימום.