תא"מ 8947-10-15 רכב בע"מ נ' יצחק

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מיום 4/4/2016 כנגד הנתבע, ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגדו.

הבקשה מוגשת במועד על ידי הנתבע (להלן: המבקש).

טענות הצדדים 

המבקש טוען כי לא קיבל את כתבי בי דין לידיו, וכי המסירה שבוצעה אינה לכתובת שבה הוא מתגורר, אלא מה שנמסר לו זה דרישת תשלום עם תמונות נזק ולא את כתב התביעה. לכן, הוא טוען כי יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק. טוען עוד, כי לא הוגש כתב הגנה רק מכך שלא נמסר כתב ההגנה לידיו, וכי התנהגותו אינה מהווה זלזול בבית המשפט. מוסיף שהוא ידע אודות התביעה שהוגשה כנגדו רק עם קבלתו לכתב האזהרה של ההוצאה לפועל. המבקש טוען כי יש לו סיכויי הגנה טובות, כך שלפיו הוא התנגש ברכב התובעת כאשר נעצר לפניו ובפתאומיות בתוך מעגל תנועה, ולא היה בידו כדי למנוע את התאונה.

המשיבה טוענת כי ההמצאה שבוצעה למבקש בוצעה כדין לכתובתו שהוא מצהיר עליה בבקשתו. יתרה מכך, אשתו חתומה על גבי טופס המסירה. ולכן לא ניתן לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק. עוד, רכב התובעת היא במצב עמידה, ורכב הנתבע הוא זה שפגע בו ולכן אין לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת של בית המשפט.

דיון והכרעה

ביטול מתוך חובת הצדק

כפי שנקבע בפסיקה לא אחת, זכות הגישה לערכאות הינה זכות בעלת מעמד חוקתי – ולא בנקל תוגבל זכותו של מאן-דהו לבוא בפניו של בית המשפט. דברים אלו מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בנתבע אשר מבקש להדוף מעליו את טענות התובע ולהגן על עצמו וראה ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח'. מתן פסק דין במעמד צד אחד הינו צעד חריג, אשר מנוגד באופיו לשיטתנו המשפטית האדברסרית.

עם זאת, גם זכות זו ככל שאר הזכויות איננה בלתי מוגבלת. עקרון סופיות הדיון הינו אבן יסוד בשיטתנו המשפטית, ונועד להגן על האינטרסים של שני הצדדים, כמו גם על האינטרס הציבורי כי זמנו של בית המשפט לא יושחת לריק.