תא"מ 8928-03-13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' כנען סנטר בע"מ ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להתקבל. בכך אני מקבל את עמדת התובעת בדבר סטיית רכב הנתבעות למסלולו נסיעת רכבה ופגיעה בו.

ואלה נימוקיי לפסק הדין:

• הוכח כי התאונה אירעה במקום עליו הצביע נהג התובעת, ולא כמקום עליו הצביע נהג הנתבעות בעדותו שכן עדות זו אינה תואמת את האמור בטופס ההודעה עליו חתם שבו כתב כי התאונה אירעה ברחוב עליו העיד נהג התובעת ולא הרחוב עליו העיד הוא בעצמו בפניי. למקום התאונה חשיבות שכן יש בו בכדי לחזק את עמדת נהג התובעת כי הסטייה לעברו נעשתה לנוכח כך שנהג הנתבעות ביקש לפנות שמאלה לאיילון דרום על מנת לשוב למקום עבודתו בעוד שפניו היו מועדות ישר בלבד מהנתיב השמאלי שבו נהג.

   

• הנזקים ברכב התובעת אף הם מחזקים את עמדת הנהג מטעמה ומחלישים באותה מידה את עמדת נהג הנתבעות. רכב התובעת נפגע בעיקר במראה שנתלשה ממקומה. תמונות הנזק במראה מראות כי זו לא נפגעה בגבה כאשר ברכב נותרו גם נזקי מעיכה ושפשוף כבר החל מאיזור הדלת האחורית קדימה. אילו נהג התובעת היה סוטה אל עבר רכב הנתבעות ופוגע בו סביר כי היינו רואים נזקים גם בגב המראה שכן זו, בשל בליטתה, היתה הראשונה שנפגעת בגבה תוך כדי קיפול פנימה. הפגיעה במרכז צוואר המראה מלמדת על רכב שבה מאחור ותלש אותה תוך כדי נסיעה קדימה. הוא הדין ביחס ליתר הנזקים ובפרט במכת המעיכה המוכחת בדלת האחורית. נזקים אלו מלמדים על גרסת נהג התובעת בנוגע לכך שנסע מלפני רכב הנתבעות בעת שזה עקף אותו מאחור שכן הללו מתחילים מאחור ומסתיימים במראה שנפגעה כאמור בצווארה ולא בגבה. זאת ועוד, אין בעמדת נהג הנתבעת טענה כי רכב התובעת פגה בו משמאל והמשיך קדימה. טענתו היא כי זה פגע בו מאחור בלבד. על כן לא ניתן להסביר את הנזקים ברכב התובעת שתחילתם מבחינת עמדת נהג הנתבעת במראה הימנית אחורה שכן המצאות רכב התובעת בצד רכב הנתבעת מאחור ופגיעה בו תוך כדי סטייה, היתה בהכרח מביאה לפגיעה באיזור החלק הקדמי בלבד ולא באיזור החלק האחורי שכן במקרה שכזה אין סיבה לכך עת רכב הנתבעת מלפני רכב התובעת. המצאותם של הנזקים כפי שהם ברכב התובעת דווקא מחזקת את עמדת נהג לפיה רכב הנתבעת פגע בו תוך כדי סטייה למסלולו והמשיך לחלוף על פניו קדימה.

   

• התנהלות נהג הנתבעות המוכחת המלמדת כי מיאן במסירת פרטים מלאים , כפי שגם מוסק מעדותו, מלמדת על רצון להתחמק מאחריות. הדבר בולט על רקע עדותו כי נהג התובעת הפנה אליו אצבע מאשימה כבר ברדת הנהגים מהרכבים בעוד שהוא נותר לכאורה סביל ביחס לאשמתו כלפיו לענין זה.

   

   

  אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 6,871₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 14.9.12, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,250 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.