תא"מ 8879-12-14 סואעד נ' עיריית חיפה ואח'

1.להלן החלטתי בבקשת הנתבעות לסילוק התביעה על הסף בטענה להעדר סמכות עניינית, העדר עילה, היותה של התביעה טורדנית וקנטרנית וכן בהעדר יריבות.

2.התובעת הגישה תביעה כספית על סך של 25,000 ₪ נגד עיריית חיפה וחב' מילגם וזאת בגין מספר עילות, כדלקמן: הטעייה וטעות, קיום חוזה בהעדר תום לב, הפר חובה חקוקה, רשלנות, תרמית ועשיית עושר.

עניינה של התביעה הוא בשני דו"חות חנייה כמפורט להלן:

א.דו"ח מיום 8.10.13 על סך של 250 ₪ שמועד תשלומו נקבע ליום 5.3.14, אף כי בפועל התובעת שילמה אותו למחרת היום, 6.3.14, ובגין כך היא חויבה בתשלום סכום כולל של 800 ₪ (לרבות סכום הדו"ח המקורי) (להלן: ''הדו''ח הראשון'').

בפי התובעת טענה אחת ויחידה ביחס לדו"ח הראשון, וזאת כנגד תשלום הפרשי פיגורים בסך של 550 ש''ח מעבר לסכום הקנס המקורי. יודגש, במסגרת כתב התביעה לא פירטה התובעת טענתה בנדון ורק בתגובה לבקשות הנתבעות לסילוק התביעה על הסף נטען כי חיובה בתשלום פיגרוים עבור הדו''ח הראשון מהווה עשיית עושר ולא במשפט.

ב.דו"ח מיום 9.6.13 על סך של 250 ₪ (להלן: ''הדו''ח השני'') לגביו נטען כי מעולם לא התקבל בידי התובעת ונודע לה על קיומו רק משפנתה למשרדי נתבעת 2 ביום 9.7.14 על מנת לשלם את הדו"ח הראשון. התובעת הוסיפה וטענה כי דרישותיה מהנתבעות או מי מהן לקבלת העתק מהדו"ח השני ופרטים מפרטים שונים ביחס אליו, לא נענו. הואיל וחלפה יותר משנה ממועד ביצוע העבירה ועד לקבלת הדו''ח השני, אזי העבירה בגינו, כטענת התובעת, התיישנה. לתובעת טענות נוספות ביחס לרישום הדו"ח השני ולעובדה כי הוא נשלח לכתובת שונה מהכתובת שמסרה לנתבעת 1, ואשר אליה נשלחו דו"חות קודמים, לרבות הדו"ח הראשון.

3.צודקת נתבעת 1 בטענתה כי כל שנטען ביחס לדו"ח הראשון הוא שהתובעת חויבה בתשלום פיגורים בשל עיכוב ביום אחד בתשלום הדו"ח, זאת ותו לא. אין בכתב התביעה כל טענה מדוע עובדה זו יוצרת עילה כלשהי מבין העילות המפורטות בכתב התביעה ומזכה את התובעת בסעד הכספי המבוקש, כול ואו בחלקו.

בתגובת התובעת לבקשה לסילוק התביעה על הסף נטען בראשונה ומבלי שהתבקש תיקון כתב התביעה כאילו חיובה בתשלום פיגורים עבור הדו''ח הראשון מהווה עשיית עושר ולא במשפט, אולם, טיעון זה אינו עולה בקנה אחד עם ס''ק 229(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982, לפיו, קנס שלא שולם במועד, תתוסף אליו תוספת פיגור.

מהנימוקים לעיל, מן הדין לסלק את התביעה ביחס לדו''ח הראשון וזאת בהעדר עילה.