מאיר נ' אביעזר ואח'

1.התובעת, במועדים הרלוונטיים לתביעה, היתה בעלת רכב מ.ר. 13-319-14.

2.נתבע 1 היה במועדים הרלוונטים לתביעה הנהג ברכב מ"ר 99-164-25. נתבעת 2 ביטחה רכב זה.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 15/02/16 חנה רכב התובעת כחוק. רכב, שהיה נהוג בידי נתבע 1 פגע ברכב התובעת וגרם לו נזקים.

4.בכתב ההגנה נטען כי הנזקים לא ארעו כלל. במועד התאונה רכב הנתבעים נסע בנתיבו כדין. רכב צד ג' מ.ר. 77-254-65 יצא מחניה, ופגע ברכב הנתבעים שנהדף לרכב התובעת.

5.הנתבעות הגישו הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח "מנורה", שהיתה המבטחת של רכב צד ג'.

6.בכתב ההגנה להודעת צד ג' נטען כי רכב הנתבעים (מונית) פגע ברכב צד ג' מאחור, לאחר שרכב צד ג' יצא מחניה בנסיעה לאחור ולאחר שהתיישר בנתיב נסיעתו הגיח לפתע רכב הנתבעים מאחור במהירות רבה, התנגש בו בעוצמה מאחור, גרם לצד ג' להסתובב מעוצמת הפגיעה, ולאחריה המשיך רכב הנתבעים בנסיעה לעבר רכב התובעת, אשר חנה בנתיב הנגדי, התנגש בו בעוצמה וגרם לתאונה. לא היה מגע בין רכב צד ג' לבין רכב התובעת.

7.נתבע 1, מר שחר אביעזר, העיד כי חצה את רחוב העצמאות וחש במכה בצד ימין בגלגל הקדמי. הרכב שפגע בו (רכב צד ג') זרק אותו והוא פגע ברכב התובע. הוא מאשר כי התנצל. ברכב הנתבע 1 אין פגיעה בחזית, דבר המצביע על כך שהוא נדחף.

8.הנהג של רכב צד ג', מר רועי אבנר העיד כי יצא מחניה בנסיעה לאחור וברגע שהתיישר והעביר להילוך נסיעה קדימה פגע ברכבו נהג מונית. הנהג שפגע בו התנצל ולקח אחריות על התאונה. הוא לא ראה את המונית עד לפגיעה בשרטוט שאמו שרטטה הודגם רכב צד ג' בזוית.

9.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצורפותיהן ולאחר ששמעתי את עדויות העדים מצאתי כי מאחר ואין פגיעה בחזית רכבו של הנתבע 1 הרי שעובדה זו סותרת את תאור צד ג' לתאונה. גם עדותו של צד ג' לעניין מנח המכוניות אינו מתיישב עם השרטוט שאישר אותו. מאידך, אני מקבל את טענת צד ג' כי נתבע 1 התנצל לאחר התאונה. מקום פגיעת רכב הנתבע 1 מחזק את גירסתו.