תא"מ 8580-05-13 מדינת ישראל נ' גדליה ואח'

1.לפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזק שנגרם לרכבה כתוצאה מתאונה שארעה ביום 9.3.12 ברחוב סנהדריה המורחבת בירושלים.

2.על פי הנטען בכתב התביעה רכב התובעת עצר בצד הכביש על מנת להעלות נוסע ולפתע רכב הנתבעות הגיח בנסיעה לאחור, תוך כדי יציאה מחנייה ופגע ברכב התובעת.

3.בכתב ההגנה נטען כי רכב הנתבעות נסע לאחור בזהירות ולפתע נפתחה דלת רכב התובעת בחוסר זהירות ופגעה ברכב הנתבעות.

4.בדיון שהתקיים בפניי העיד נהג רכב התובעת ובאי כוח הצדדים הסכימו כי נוכח פטירת עד הנתבעות ז"ל, הודעתו לחברת הביטוח תשמש כראיה מטעם הנתבעות. בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק והודעת נהג התובעת אודות התאונה.

5.נהג התובעת העיד כי חנה בכביש צדדי, ואביו שהינו אדם מבוגר נכנס לרכב למושב האחורי והתיישב לאט כשהדלת האחורית פתוחה. לטענתו, בזמן שהדלת הייתה פתוחה רכב הנתבעים נסע לאחור ופגע בדלת אשר כתוצאה התעקמה. עוד טען כי בשלב זה אביו כבר היה בתוך רכב ויכול להיות שהדלת לא הייתה פתוחה עד הקצה. נהג התובעת אישר כי לא ראה את התאונה אך בעודו יושב ברכב ראה את רכב הנתבעים נוסע לאחור.

בהתייחס לנזק העיד נהג התובעת כי הוא מניח שהנזק בפגוש לא נגרם מהתאונה דנן וכי בדו"ח שהגיש ציין כי דלת הרכב ניזוקה.

6.ממכלול הדברים כפי שהם עולים מעדות נהג התובעת, הדיווחים אודות התאונה ותמונות הנזק אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה בין הצדדים, מהטעמים שיפורטו להלן:

נהג התובעת תיאר את נסיבות קרות התאונה באופן המתיישב עם מוקד ואופי הנזק ברכב התובעת הנראה בתמונות הנזק כמכת מעיכה בדלת השמאלית האחורית. גרסת נהג התובעת כי יצא עם אביו מבית הכנסת וכי נכנסו לרכב ומפאת גילו המתקדם אביו עשה זאת באיטיות מספקת הסבר הגיוני לנסיבות היות דלת הרכב פתוחה.

מנגד, עם כל הצער על פטירת הנתבע, הרי שמשקלה הראייתי של הודעתו לנתבעת 2 נמוך ממשקל עדותו של נהג התובעת ולו רק בשל העבודה כי המדובר בגרסה שאינה נתמכת בעדות ולא ניתן להעמידה לחקירה נגדית. תוכן ההודעה כשלעצמו כללי ולא ניתן ללמוד ממנו פרטים משמעותיים לבירור גרסת הנתבעים כגון האם הנתבע הבחין ברכב התובעת עובר לתאונה והאם ראה את הדלת נפתחת. בנסיבות אלא אין בהודעת הנתבע לנתבעת 2 כדי לסתור את גרסת נהג התובעת לאופן קרות התאונה.