ביידרמן נ' קשפר

1. התובע הגיש 4 שטרות לביצוע כנגד הנתבע, בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת- 

שיק שמספרו 10162 ע"ס 1,000 ₪, מועד פרעוו 11.1.10

שיק שמספרו 10164 ע"ס 5,000 ₪, מועד פרעון 14.12.10

שיק שמספרו 10163 ע"ס 3,000 ₪, מועד פרעון 14.12.10

שיק שמספרו 10161 ע"ס 1,000 ₪, מועד פרעון 6.12.10

וסה"כ 10,000 ₪.

2. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטרות , התנגדות אשר התקבלה ללא דיון. לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, נקבע דיון מקדמי ולאחריו נקבעה ישיבת הוכחות ליום 21/3/17.

בסיום שמיעת ההוכחות, סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב ומכאן פסק הדין.

טענות הנתבע:

3. הנתבע טען כי קיבל הלוואה מהתובע בסך של 40,000 ₪, בשנת 2006, או בסמוך לכך. ההלוואה כללה ריבית של 10% ולאחר כחצי שנה ירדה הריבית לסך של 5%. כנגד ההלוואה מסר הנתבע לתובע שיקים לכיסוי ההלוואה ובנוסף שיקים כבטחון , ככל ולא יעמוד בתנאי ההלוואה.

4. לאחר יותר משנה בה עמד הנתבע בתשלומים, באופן חלקי, ושילם את הריבית, הגיע עם התובע להסדר, בסוף שנת 2007, ושילם אז את מלוא ההלוואה. את התשלום עבור יתרת ההלוואה יכול היה לשלם לאחר שקיבל ירושה מקרובת משפחה. לאחר קבלת הירושה נפגשו הנתבע ואביו עם התובע , ושילמו לתובע 65,000 ₪ לצורך סגירת החוב , כפי שדרש התובע. התובע, מנגד , החזיר לנתבע את השיקים שהיו ברשותו והבטיח כי אלו כל השיקים שברשותו.

5. להפתעת הנתבע, נשארו אצל התובע שיקים נוספים מטעמו, ובשנת 2010 הוגשו שיקים אלו לפירעון, כאשר הפרטים על גבי השטרות לא מולאו בכתב ידו של הנתבע. שיקים אלו ניתנו לביטחון בלבד ומשפרע הנתבע את מלוא ההלוואה, לא התקיימו התנאים לפירעונם.