קל אוטו - תחבורה (1994) בע"מ נ' ימימה ואח'

בפניי תביעת התובעת בגין נזקים שנגרמו אגב תאונה.

לטענת נהג התובעת, ביום 10.4.14 עת נסע ברכב וביקש לפנות לתוך תחנת דלק, הגיח רכב הנתבעים, אשר נסע בנתיבו, פגע בו וגרם נזקים לרכב.

נהג הנתבעים טען, כי בבואו לצאת מתחנת הדלק, הגיח רכב התובעת ופגע בו.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, מצאתי ליתן אמון בעדות נהג התובעת ולהעדיפה על פני גרסת נהג הנתבעים.

אציין, כי אכן צודק ב"כ הנתבעים, כי נהג התובעת השיב לפרקים כי אינו זוכר את הנסיבות המדוייקות של התאונה בשל חלוף הזמן, ואף טעה כאשר הדגים את אופן הפגיעה בין הרכבים במעמד הדיון.

ואולם, חרף זאת מצאתי ליתן בו אמון, משהתרשמתי כי הגם שלא דק פורתא בהדגמה ביחס למיקום המדוייק של הפגיעה, היתה עדותו ביחס לאופן התרחשות התאונה, ובפרט ביחס לאופן בו הופתע מהימצאות רכב הנתבעים בנתיב נסיעתו בפנותו להיכנס לתוך תחנת הדלק – אותנטית.

לעומתו, התרשמתי כי נהג הנתבעים התאמץ בכל דרך להכחיש ולהרחיק עצמו מכל פרט אשר עלול להתפרש לרעתו.

כך, מיהר במפגיע להכחיש כי הוא מכיר מי מבין עובדי תחנת הדלק, וזאת על אף שהוא נוהג לפקוד אותה בקביעות. להתרשמותי, נועדה הכחשה זו לסתור את עדות נהג התובעת, אשר מסר כי בזמן אמת, התנצל נהג הנתבעים בפניו ואמר כי דעתו הוסחה משום שבירך לשלום את מכריו.

כך, טרח והדגיש כי העץ הגדול המצוי בפנייה לתחנת הדלק מסתיר את שדה הראייה. ואולם, בעניין זה דעתי כדעת ב"כ התובע, כי אם אכן התרחשה התאונה כגרסתו של נהג הנתבעים בנקודה עליה הצביע בתוך תחנת הדלק ולא ביציאה לכביש הראשי, הרי שאין כל משמעות לנוכחותו של העץ, משום שהתאונה התרחשה – לכאורה לפי עדותו – לאחר שנהג התובעת כבר חלף על פניו ושדה הראייה שלו היה פתוח לחלוטין.