תא"מ 8393-12-15 אבו מוך נ' 012 סמייל טלקום בע"מ.

ביום 31/1/2016, לבקשת התובע, ובאין כתב הגנה במועד ובכלל לאחר מסירה כדין מיום 14/12/2015, ניתן פס"ד באין הגנה.

ביום 28/2/2016 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסה"ד מחובת הצדק המציינת, כי דבר קיומו של פסה"ד נודע למבקשת אך ביום 7/2/2016.

סעיף 1 מציינת הבקשה : "...אין כל צורך להכביר במילים אודות ההלכה הפסוקה..." ובהמשך מוכבר מלל רב, לרבות ציטוטים מן ההלכה הפסוקה...

בסעיף 7 של הבקשה מצוין, כי כתב התביעה הומצא לנתבעת ביום 17/12/2015 וכי מתן פסה"ד על בסיס מועד אחר (ראה ברישא – ש.ר) לא נסמכה בתצהיר.

הבקשה למתן פס"ד (סעיף 8 לבקשה) לא נסמכה בתצהיר כדין ודי בכך כדי להביא לביטולו של פסה"ד.

למן סעיף 10 ואילך, תחת הכותרת : "לנתבעת טענות הגנה טובות" מצורף תיעוד ממערכות הנתבעת (ככל הנראה תצלומי מסך אשר אינם ניתנים לקריאה גם לא לאחר הגדלה של הטקסט והמלל שלפניהם ואחריהם חסר כל משמעות מעת שלא ניתן לקרוא את תעתיקי המסך הנ"ל)התצהיר הסומך את הבקשה ניתן ע"י עובדת הנתבעת הנמנעת מלהצהיר מה מקור ידיעתה ביחס לעובדות המוצהרות וממילא ביחס ל"לא עובדות" המוצהרות, כגון, בסעיפים 2, 3, 4, 5, 13,14 של התצהיר ועוד.

גם תצלומי המסך שהודבקו על גבי התצהיר (למשל היו הם עובדה להצהיר עליה אינם מעלים ואינם מורידים שכן לא ניתן לראות מה בהם ועוד פחות מכך מה הקשר בינם לבין המלל שמעל ומתחת להם).

אפשרתי לתובעת לשכלל עיכוב הליכים באמצעות הפקדת 10,000 ₪ בתיק זה, אך היא ביכרה שלא לעשות זאת.

תשובת התובע הוגשה ביום 10/03/2016 על גבי 7 עמודים, להם צורפו פסה"ד, אישור המסירה שליווה את הבקשה למתן פס"ד ו- 5 עמודי מלל שתמציתם פסה"ד ניתן כדין ודין הבקשה להידחות.

התובע תוהה כיצד מהינה הנתבעת להכחיש את מועד המסירה הנקוב באישור המסירה לצד חתימת נציגה. כיון שהמסירה בוצעה באמצעות פקיד הדואר, אין צורך לסמוך את עובדותיה בתצהיר מוסר.

ביום 20/3/2016 השיבה המבקשת תשובה קצרה ומציינת היא, לאחר קריאת מענה התובע, כי אין בו טענה של ממש המתייחסת לטענותיה.