תא"מ 8342-02-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' אסייג

בפניי עמדות הצדדים ביחס לתשלום ההוצאות שנפסקו לטובת התובעת הן בפסק הדין שניתן ביום 17.07.2015 והן בתיק ההוצאה לפועל שנפתח מכוח פסק הדין.

1. ביום 05.05.2015 ניתן פסק דין כנגד הנתבעת.

2. מאחר ומספר הזיהוי של הנתבעת כפי שצוין בפסק הדין הנ"ל התברר כשגוי הגישה התובעת בקשה לתיקון פסק הדין. בקשתה נעתרה וביום 17.07.2015 ניתן פסק דין מתוקן.

3. התובעת נקטה בהליכי הוצאה לפועל מכוח פסק הדין ולאחר שאלו ננקטו הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין. בבקשתה ציינה הנתבעת כי "הנני מתחייבת לשלם סכום מקורי תוך 30 ימים מהחלטת בית המשפט".

4. הנתבעת פירטה בבקשה את טענותיה לעניין הכתובת בה בוצעה המסירה ולעניין אי התייחסותה למסירה שבוצעה.

5. מאחר והלכה למעשה הנתבעת לא חלקה על חובתה לשלם את סכום התביעה המקורי ביקשתי את עמדות הצדדים לעניין זה.

6. התובעת הגישה תגובה מפורטת וטענה כי הנתבעת כלל לא התייחסה לעניין המסירה שבוצעה לה. טענה זו דינה להידחות. צודקת התובעת כי לא צורף תצהיר של אמה של הנתבעת אולם בנסיבות בהן אין חולק כי הפרטים שהופיעו בכתב התביעה הינם שגויים, ודי בכך כי מספר הזיהוי היה שגוי שהרי זהו הפרט המהותי, זכאית הנתבעת ליהנות מהספק ככל שהדבר נוגע לאי התייחסותה לכתב התביעה שהתקבל בידיה.

7. התובעת בהגינותה השאירה את עניין ההוצאות לשיקול דעתי.

8. לאחר שבחנתי את כל שהובא בפניי סבורני כי יש להיעתר לבקשתה של הנתבעת בחלקה.