תא"מ 8319-02-17 שבת נ' ברנד קטן

1.התובע היה במועדים הרלוונטים לתביעה נהג קטנוע מ"ר 96-074-53.

2.הנתבעת היתה באותם מועדים נהגת של רכב מ"ר 54-063-51.

3.על פי האמור בכתב התביעה, ביום 4.4.16 רכב הנתבעות יצא מתוך חנייה בצד הדרך באופן מסוכן וחסר זהירות, מבלי להסתכל במראות ומבלי לאותת השתלב לדרך בחוסר תשומת לב, לא נתן זכות קדימה לרכב התובע ופגע בו בצד ימין.

4.בכתב ההגנה נטען כי התאונה ארעה באשמת התובע, שכן הנתבעת החלה לפנות שמאלה לחניון בניין. לפני הפנייה אותתה, משום שהיה זה כביש דו-סיטרי בעל נתיב אחד לכל כיוון, ומפני שמאחורה היו כלי רכב נוספים. כשהחלה הנתבעת לבצע הפנייה, לפתע ניסה התובע לעקוף אותה. באופנוע עמוס כלי בנייה ושקי חול ופגע בעוצמה ברכב הנתבעת בצידו השמאלי.

5.התובע, מר דוד שבת, בעדותו העיד כי על מפרץ חנייה בצד ימין עמד רכב מסוג מאזדה, הוא זיהה אותו עומד ולא נוסע ולא אותת.

התובע המשיך בנסיעה אחרי שהגיע עם חלקו הקדמי מעבר למאזדה נכנס רכבו של הנתבע עם הפגוש בשליש האופנוע. הנהגת הנתבעת אמרה לתובע כי היא רצתה לעשות פרסה. נכון שהיה לו ארגז כלים ושק דבק ליד הרגליים שלו, ששוקל 15 ק"ג. גם אם נכתב שהנתבעת פנתה שמאלה זה כאילו עשתה פרסה.

6.הנתבעת, הגב' אור ברנד קטן העידה כי האירוע היה ברחוב דו סטרי, נתיב אחד לכל כיוון. היא עצרה כדי לפנות שמאלה, הסתכלה במראה ואותתה. רכבה היה עם נטייה שמאלה. היא עצרה כדי לתת לרכב מהכיוון הנגדי לעבור, הביטה שוב במראה ואז פגע בה הקטנוע.

לראשונה העלתה גירסה כי התובע יצא מחנייה. נמצאה גם סתירה בין עדותה בבית המשפט כי מאחורה לא היו כלי רכב נוספים, אך בהודעה היא כתבה שהיו עוד כלי רכב.

היא גם לא ידעה להסביר מדוע אין פגיעת מעיכה בדלת של רכבה.

לאור גרסתה היא גם לא חשבה לתבוע את התובע על הנזק שנגרם לרכבה, הוא נראה לה מסכן.

7.לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, המסמכים שצורפו להם ועדויות העדים, מצאתי כי התובעת התכוונה לפנות שמאלה והיתה בנטייה לכיוון הפנייה.

לנוכח הסתירות בעדותה אני מקבל את גרסת התובע, כי בעת שהחלה בפנייה שמאלה היא פגעה בקטנוע.

8.לנוכח האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,415 ₪, בצירוף אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"ח, 31 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.