תא"מ 8273-08-15 מדינת ישראל נ' חסין ואח'

לפניי תביעה בגין נזקי רכב התובעת בתאונה מיום 12.12.2013 בה מעורב רכב הנתבעים.

אין מחלוקת כי התאונה אירעה בצומת מרומזר, רב נתיבים, בעת שמערכת הרמזורים לא פעלה וכאשר רכב הנתבעים חצה את הצומת מימין לרכב התובעת.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה, מיקום התאונה ומוקדי הנזק בכלי הרכב המעורבים, הגעתי לכלל דעה להטיל את האחריות לתאונה על נהג הנתבעים, כפוף לאשם תורם לנהג התובעת בשיעור של 15%.

ראיתי להעדיף את גרסת נהג התובעת ולקבוע, על יסוד החומר שבפניי, כי התאונה ארעה כאשר רכב התובעת היה בשלב מתקדם לסיום חציית הצומת, חצה מספר נתיבי נסיעה שהיו לשמאל רכב התובעת (6-7), בינהם שני נתיבי נסיעה לפנייה שמאלה בכיוון נסיעת רכב הנתבעים שעצרו בנתיבם ואפשרו את מעבר רכב התובעת, כשרכב הנתבעים החל בחציית הצומת. כן ראיתי לקבוע, על יסוד העדויות שבפניי בשילוב מיקום הנזק בכלי הרכב ומיקום התאונה בצומת, כי נהג רכב הנתבעים, שלא ידע להשיב בחקירתו הנגדית איזה מרחק עבר בצומת ושאין חולק שהיה קו עצירה לפני הכניסה לצומת בכיוון נסיעתו, נכנס לצומת לא פנויה, נהג בחוסר זהירות בחציית הצומת ומבלי להתאים את מהירות נסיעתו לתנאי השטח, וזאת בניגוד להוראות תקנות 65 ו-21(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961.

עדותו של נהג התובעת הייתה קוהרנטית וסדורה, ממנה התרשמתי ובה נתתי אמון. גרסת נהג התובעת בעדותו הייתה אחידה לגרסה שנמסרה במשטרה ובטופס ההודעה (ת/3, ת/4), והיא נתמכת בדברי נהג הנתבעים, שאישר בחקירתו כי כלי הרכב בנתיב לפניה שמאלה בכיוון נסיעתו היו בעצירה (עמ' 4 שו' 10). מנגד עדותו של נהג הנתבעים הייתה משכנעת פחות, ולא הייתה אחידה בנוגע לנסיבות התאונה והנזק. בעוד שבטופס ההודעה נמסר כי רכב הנתבעים ניזוק בחזית וכן מאחור, מרכב נוסף שהוסע מאחורי רכב הנתבעים, לדברי נהג הנתבעים בעדותו רכב הנתבעים נפגע בפינה השמאלית קדמית (עמ' 4 שו' 9) והוא לא ידע לומר אם אותו רכב נוסף פגע בו או ברכב התובעת (עמ' 4 שו' 29).

מיקום הנזק בכלי ברכב בשילוב נתיב נסיעת רכב התובעת ומיקום התאונה בצומת, תומכים אף הם במסקנה אליה הגעתי. רכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי והתמונות שצורפו ניזוק בצד ימין אחורי, כאשר דלת ימנית אחורי סף ימין וכנף אחורית ימנית ניזוקו ועוותו. רכב הנתבעים בהתאם לדיווח בטופס ההודעה (נ/1) ניזוק בחזית. נהג הנתבעים אישר כי רכב הנתבעים הוסע בנתיב הימני ביותר מבין הנתיבים מימין לכיוון נסיעת רכב התובעת (מעיון בתמונת הצומת באתר גוגל מפות במחשב בית המשפט 7 נתיבים). מוקדי הנזק בכלי הרכב (חלק אחורי ימני ברכב התובעת, חזית רכב הנתבעים) והיות התאונה לאחר שרכב התובעת חלף 6-7 נתיבים ועבר עם חלקו הקדמי את נתיב נסיעת רכב הנתבעות, תומכים במסקנה כי רכב הנתבעים נכנס לצומת לא פנויה ובחוסר זהירות.

לא הייתה מחלוקת לקיומו של קו עצירה בכיוון נסיעת רכב הנתבעים לפני הצומת. בכתב התביעה וכן בטופס ההודעה ובגרסה שמסר נהג רכב התובעת (שוטר) במשטרה (ת/2, ת/3). לא לא נטען כי בכיוון נסיעת רכב הנתבעים היה תמרור "האט ותן זכות קדימה". בנוסף, לא הוצג תיעוד מרשות מוסמכת לקיומו של תמרור זה בכיוון נסיעת רכב הנתבעים. הגם שמתמונת הצומת מאתר גוגל מפות מחודש נובמבר 2011 שהציגה התובעת בדיון, בשילוב תמונת הצומת מחודש דצמבר 2016 של הצומת כפי שנצפתה בדיוןבמחשב בית המשפט בהן נראה התמרור בכיוון נסיעת רכב הנתבעים, ניתן להניח כי זה היה גם התמרור שהוצב במועד התאונה (שנת 2012). ואולם, משהטענה לא נטענה בכתב התביעה הגודר את המחלוקת, נהג התובעת בעדותו לא טען לאי מתן זכות קדימה בעוד שלדברי נהג הנתבעים בעדותו לו הייתה זכות קדימה ולא היה תמרור האט ותן זכות קדימה בכיוון נסיעתו וב"כ הנתבעים הציג תמונה של הצומת ללא תמרור, לא ניתן לקבוע בנסיבות אלה כממצא קיומו של תמרור זה במועד התאונה. עם זאת, אף כי תקנה 64(א)(1) לתקנות התעבורה מקנה זכות קדימה לרכב הנתבעים הבא מימין, זכות הקדימה אינה זכות מוחלטת והיה על נהג הנתבעים לבדוק בטרם כניסה לצומת כי הצומת פנוי, להתאים את מהירות נסיעתו ולוודא שאין סכנת היתקלות ברכב אחר המצוי בצומת (ע"א 533/73 אליהו נ' חן חן, פ"ד כט(2) 341). כך ביתר שאת, לאור תנאי מזג האוויר הקשים ששררו, עצירת כלי רכב, אליבא עדות נהג הנתבעים, בנתיב השמאלי בכיוון נסיעת רכב הנתבעים ומיקום הפגיעה ברכב התובעת (צד אחורי), המסתבר עם המסקנה כי היה על נהג הנתבעים להבחין ברכב התובעת טרם חציית הצומת, ולמצער לבלום את רכבו, דבר שלא נטען כי נעשה. ערה אני לתקנה 64(א)(1) לתקנות התעבורה, ואולם משרכב התובעת חלף מספר נתיבי נסיעה, היה בשלהי חציית צומת רב נתיבים זה ועבר עם חלקו הקדמי את נתיב נסיעת רכב הנתבעים, היה על נהג הנתבעים לאפשר את המשך חציית רכב התובעת את הצומת כמדיניות ראויה ובשים לב לתקנות התעבורה. בנסיבות אלה האחריות לתאונה מוטלת על נהג הנתבעים, בין אם לא הוצב תמרור האט ותן זכות קדימה בכיוון נסיעת רכב הנתבעים, וקל וחומר אם הוצב תמרור כזה.

ראיתי לקבוע אשם תורם לנהג התובעת בשיעור מינורי של 15%, הגם שחלף עם חלקו הקדמי את נתיב נסיעת רכב הנתבעים. רכב התובעת חצה את הצומת כשמערכת הרמזורים אינה פועלת ובתנאי מזג האוויר גשום. על פי עדותו של נהג התובעת כלי רכב בשני נתיבים מתוך ארבעה לשמאל רכב הנתבעים עצרו ואפשרו את מעבר רכב התובעת, ולא מן הנמנע שכך גם חסמו את שדה הראייה של רכב התובעת, אשר היה עליו לצפות כניסת כלי רכב מכיוון נסיעת רכב הנתבעים, שהגיע מימין לצומת, ולנהוג במשנה זהירות בעת חציית נתיב נסיעת רכב הנתבעים ולא להניח כי משכלי הרכב משמאל לנתיב זה איפשרו מעבר רכב התובעת, כך יעשה גם בנתיב ממנו הגיע רכב התובעים.

אשר על כן, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 10,674 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55%.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

ניתן היום, י"ג כסלו תשע"ז, 13 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

חתימה