תא"מ 8187-09-14 קראעין נ' שרכת אלתכאפל חברה לביטוח בע"מ

תביעה זו הוגשה על ידי התובעת, שהיתה הבעלים של רכב מס' רישוי ******* (להלן: "הרכב"), בגין תאונה שאירעה לרכב לדבריה ביום 30.6.14 (להלן : "התאונה"). לטענתה, לאחר התאונה הרכב נלקח למוסך שאליו הגיע שמאי שקבע שאין לתקן את הרכב בשל הנזק שנגרם לו וכן העריך את ערך הרכב, לאחר ניכוי ערך השרידים בסכום של 47,148 ₪.

הנתבעת שהינה חברת הביטוח בה בוטח הרכב בביטוח מקיף, סירבה לפצות את התובעת לפיכך הוגשה תביעה זו על סך של 50,448 ₪ הנובעים מערך הרכב כאמור וכן מסכום נוסף של 1,200 ₪ שכ"ט השמאי וסך נוסף של 2,100 ₪ הוצאות גרירה ואחסנה.

הנתבעת טוענת כי לבית משפט זה אין סמכות לדון בתביעה מחמת כך שלא בוצעה מסירה כדין. הנתבעת הינה חברה הפועלת בתחומי הרשות הפלסטינאית. הנתבעת טוענת כי היה צורך לבצע מסירה בהתאם להוראות הדין החלות על המצאה לתחומי הרשות הפלסטינאית. הנתבעת טענה עוד כי הדין החל על תאונה זו הינו הדין הפלסטינאי וזאת הן לפי מקום כריתת הסכם הביטוח והן לפי מקום התאונה. הנתבעת מכחישה גם את עצם קרות התאונה ואת הנזקים שנגרמו בה.

במועד הדיון בתיק התובעת לא התייצבה אך בעלה שטיפל בענין הרכב התייצב והעיד. לדבריו, הוא קיבל בסביבות חצות הלילה טלפון מאשתו בו היא סיפרה לו שהיתה מעורבת בתאונה שנגרמה כתוצאה מכך שהיא סטתה מהדרך עקב כך שאדם נכנס לנתיב נסיעתה. כתוצאה מהסטיה הרכב נתקל בסלע שגרם לו נזקים. לדבריו, הוא הגיע מיד למקום התאונה וראה את הרכב שהתנגש בסלע וכן ראה את אשתו פגועה בפניה. הוא ברר שאין צורך בטיפול רפואי והזמין חבר שלו פחח בעל מוסך שדאג לקחת את הרכב למוסך שלו. לדבריו, הוא מסר הודעה לסוכן הביטוח על התאונה למחרת היום. לפי עדותו הרכב נשאר במוסך כ- 15 יום ולאחר שלא הגיע שמאי מטעם הנתבעת, למרות שנמסרה לה הודעה, ולאחר שהשמאי מטעם התובעת קבע שיש להוריד את הרכב מהכביש, נמכרו השרידים בסכום של 5,500 ₪. לטענתו הוא לא סרב לאפשר לשמאי מטעם הנתבעת לבדוק את הרכב אך הוא סרב שהרכב יתוקן בוואדי גו'ז.

מטעם התובעת העיד גם השמאי שהעריך את הנזק וכן בעל המוסך אליו נגרר הרכב. השמאי עמד על הסכומים המקוריים בחוו"ד דעתו ובעל המוסך הכחיש את טענות הנתבעת לפיהן לא ניתנה לנתבעת הזדמנות לבדוק את הרכב. לדבריו הרכב היה במוסך כשבועיים ורק לאחר מכן נמכרו השרידים.

מטעם הנתבעת העיד מנהל הסניף שלה בעזריה שאצלו נעשה ביטוח הרכב. לדבריו, התובעת ובעל המוסך מנעו מהנתבעת בדיקת הרכב ואף השרידים שהיו אמורים לעבור לנתבעת, לפי תנאי הפוליסה, לא נמסרו לה.

לבקשת הצדדים הוגשו סיכומים בכתב ולאחר עיון בהם באתי למסקנות כדלקמן:

א. אין לקבל את טענת חוסר הסמכות. משהוגש כתב הגנה והנתבעת התייצבה לדיון יש לקבוע כי לבית משפט קמה סמכות לדון בתביעה. יש לזכור שמדובר בתובעת תושבת ישראל.

ב. הדין החל על התאונה הוא הדין הנוהג בבית משפט זה. מכל מקום משלא הוכח שהדין ברשות הפלסטינאית לענין נזקים לכלי רכב שונה מהדין הישראלי חלה חזקת זהות הדינים.