תא"מ 8145-07-14

בפני תביעה שטרית, על סך של 20,000 ₪, שעניינה חובות נטענים הנובעים מהסכם שכירות. הנתבעת הגישה התנגדות, רשות להתגונן ניתנה בהסכמה, והתיק הועבר לסדר דין מהיר.

הישיבה המקדמית התנהלה באופן לא פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה לפשרה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות וחומר הראיות שהוגש, ובאופן שסכום פסק-הדין ינוע בין 5,000 ₪ ל-10,000 ₪, והסכום שייקבע ייפרס לפי שיקול דעת בית המשפט, תוך התחשבות בטענת הנתבעת, כי אינה יכולה לשלם יותר מאשר 600-700 ₪ בחודש.

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי מגיע לה פיצוי מוסכם עקב איחור בפינוי; כי היא נאלצה לסייד את הדירה ולבצע בה תיקונים; וכי נגרמו לה הוצאות נוספות עבור הליך זה והליך קודם.

טענות הנתבעת, בקליפת אגוז, הן כי לא נמסרה לה הודעה כמוסכם לקראת פינוי (שלפני תום תקופת החוזה), כי לא הותירה אחריה חובות, וכי ההסכם כלל הוראות שלא הובנו לה, עקב אי שליטתה בשפה העברית.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לרבות הסיכונים והסיכויים העומדים לפניהם, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 6,750 ₪, וזאת ב-9 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 750 ₪ כל אחד, שישולמו עד ליום האחרון בכל חודש, מחודש יוני 2015 ועד חודש פברואר 2016.

הצדדים אף הסמיכוני לקבוע סנקציה במקרה של אי-עמידה בהוראות פסק-הדין, ואני קובע, אפוא, כי ככל שלא תעמוד הנתבעת בתשלומים שנקבעו – ולא תתקן את ההפרה תוך 7 ימים – כי אז יתווסף על הסכום שנפסק סכום נוסף של 1,800 ₪, ויתרת סכום פסק-הדין כולה תעמוד לפרעון מיידי, ותישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין, למפרע מהיום. במקרה כזה, ניתן יהיה לחדש את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל (17-14410-13-6) לגביית הסכום הפסוק כאמור.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ה, 09 יוני 2015, בהעדר הצדדים.